בלוג המוזיקה של לינקטון - התחנה הראשונה של המוזיקה בישראל

אתה כאן: בית | החבר'ה הטובים | החבר'ה הטובים של לינקטון- סער גמזו מישראל היום מסכם את שנת 2015

החבר'ה הטובים של לינקטון- סער גמזו מישראל היום מסכם את שנת 2015

החבר'ה הטובים של לינקטון- סער גמזו מישראל היום מסכם את שנת 2015

הכירו את החבר'ה הטובים של לינקטון: פרויקט חדש בו עורכי המוזיקה המובילים בארץ משתפים אתכם בלינקטונים שהכי עשו להם את זה בשנה החולפת. מדי שבוע ביום חמישי יעלה פלייליסט לערוץ היוטיוב של לינקטון ולבלוג של לינקטון.

החבר'ה הטובים הפעם בעריכת סער גמזו. גמזו, 38, ת"א, עדיין מאמין שמוזיקה היא הכלי הכי טוב לעשות איתו שינוי. "תמיד אהבתי מוזיקה, פעם הייתי שדרן ועורך ראשי בקול הקמפוס וברדיו הבינתחומי, היום אני כותב על מוזיקה בישראל היום ובעכבר העיר. כשאני לא מתעסק עם מוזיקה, אני מנהל את התקשורת הדיגיטלית של עונת התרבות בירושלים, מנהל תוכן ברשתות וצובר חוויות חיוביות".

להאזנה לפלייליסט הלינקטונים המלא של סער גמזו

1. שי צברי – אבוא בגבורות אדיר
אם עברתם את השנה הזו מבלי להתאהב טוטאלית במוזיקה של שי צברי, אתם אנשים בלי לב.

2. רמי פורטיס – תולדות הכותרת
בגיל 61 פורטיס מגיש חלק שלישי ומפואר בטרילוגיית רוק שמציבה אותו מחדש במשבצת "ההבטחה הגדולה של הרוק הישראלי"

3. דודו טסה – ד'וב ותפטר
טסה ברא עולם קסום שבו חיים בהרמוניה מושלמת הקלאסיקות הישנות והעיבודים החדשים.

4. הקליק – אני לא בפסקול
הקאמבק הגדול והמוצדק ביותר של השנה עם שיר שצריך להפוך לפסקול החיים שלנו כאן.

5. גלעד כהנא – אל תתני לו
אלבום הסולו האחרון של כהנא הוא שיר הלל אמנותי וצבעוני לאינפנטיליות מבורכת ויצירתיות חסרת מעצורים.

6. ישי קיצ'לס – עשיתי טעות
היו אתם חכמים יותר ואל תעשו טעות. אל תתנו לאלבום הזה לעבור לידכם מבלי שהקשבתם לו באמת.

7. ניצן חורש והקאט אאוט קלאב – Tears Like a Storm
הפרויקט הזה התחיל עם אחיזה קלושה במציאות ובמהלך הדרך איבד גם אותה, איזה כיף שזה קרה!

8. שרית חדד – חיכיתי לו
המלכה של הפופ הים תיכוני בישראל מסבירה שוב, וללא מאמץ יוצא דופן, למה היא מספר 1.

9. דניאלה ספקטור – כל הדברים היפים באמת
זה עדין ויפה וקטן ומרגש ולגמרי גורם להסחף עם השירה המלאכית של ספקטור והעברית המלאכית לא פחות שיוצאת לה מהפה.

10. נצ'י נצ' – תהילה
לטעמי, יש שירים טובים וחזקים יותר באלבום השלישי והמעולה של נצ'י נצ', אבל הסינגל הזה התחיל את ההיסטריה.

11. דיקלה – יהיה לנו טוב
היכולת של דיקלה לטלטל אותי בין טיוח הסדקים שבחומת הרגש לבין ריקודים על השולחן היא חסרת תקדים.

12. ועדת חריגים – אין לי מקום
אתם לא חייבים להבין מה זה שוגייז ואיך נשמע פוסט רוק, מספיק שיש לכם געגוע לדברים האפלים שקרו כאן באייטיז בשביל ליהנות מהחריגים.

13. ריף כהן – מרקש
זה צבעוני אבל לא מקושקש, מקפיץ אבל לא זול, קוסמופוליטי אבל לא זר ובעיקר – מביא חיוך רחב לפנים.

14. לרוז – לילה לילה
קשה למצוא קווים שמחברים בין גרוב למדבר. חחים לרוז מביא עשרות כאלה באלבום מעולה במיוחד.

15. שלומי שבן וחוה אלברשטיין – תרגיל בהתעוררות
כולנו מודאגים מהמצב, אבל אף אחד לא מפיק ממנו יצירה חכמה ויפה שהיא אישית ולאומית באותו הזמן.

16. Tree – Poor Old Window
הם עדיין מסתכלים לכיוון שנות ה-60 של המאה הקודמת, אבל הפעם הכיוון מזכיר פחות את זפלין ויותר את סיד בארט ותחילת ימיה של פינק פלויד.

17. גבע אלון – האור בחשיכה
אהבתי אותו עוד קודם, אבל כשהוא התחיל לשיר בשפה שבה אני חושב, הרגשתי שאני מכיר אותו מחדש.

18. A-WA – Habib Galbi
שלישיית האחיות חיים הספיקו להפוך השנה מסוד מקומי להיסטריה בינלאומית. את כל הסיבות לזינוק המוצדק הזה אפשר למצוא כאן בשיר.

19. ויקטוריה חנה – 22 אותיות
אין דברים כאלה. לא כביטוי זול שמתאר שיר טוב, אלא באמת גמורה – אין דברים כאלה.

20. Asaf Avidan – Let's Call It Fate
אבידן מציג פה עליית מדרגה משמעותית בכל מה שקשור לבשלות, מוזיקליות, גרוב וכתיבת שירים.

 

הגב עם פייסבוק

גלול למעלה