בלוג המוזיקה של לינקטון - התחנה הראשונה של המוזיקה בישראל

אתה כאן: בית | החבר'ה הטובים | החבר'ה הטובים של לינקטון - האזינו לפסקול שרוני שפי מהבלוג תרבות יום א' הכינה לכם לסופ"ש

החבר'ה הטובים של לינקטון - האזינו לפסקול שרוני שפי מהבלוג תרבות יום א' הכינה לכם לסופ"ש

החבר'ה הטובים של לינקטון - האזינו לפסקול שרוני שפי מהבלוג תרבות יום א' הכינה לכם לסופ"ש

הכירו את החבר'ה הטובים של לינקטון: פרויקט בו עורכי המוזיקה המובילים בארץ משתפים אתכם בלינקטונים שהכי עשו להם את זה בשנה החולפת. מדי שבוע ביום חמישי יעלה פלייליסט לערוץ היוטיוב של לינקטון ולבלוג של לינקטון.

החבר'ה הטובים הפעם בעריכת רני שפי, בת 35, עובדת בחברת שיווק ופרסום, חיה ונושמת דיגיטל. אבל בינינו, מחכה כל היום שיגיע הערב כדי שתוכל ללכת לעוד הופעה, לגלות עוד הרכב חדש ולהקשיב לעוד צלילים שיתפסו אותה. אחר כך חוזרת הביתה וכותבת על כל זה בבלוג תרבות יום א'.

להאזנה לפלייליסט הלינקטונים המלא של רני שפי

1. מורה – מות המשורר
אחד ההרכבים המוצלחים ביותר שקמו פה. אלון לוטרינגר, עומר קליין ושחר ברבש, שלושה מוזיקאים מוכשרים ביותר, אינטליגנטים ומסקרנים, ביחד ולחוד, שלקחו שירי משוררים והלחינו אותם. כמה חבל שעוברות שבע שנים בין הופעה להופעה.

2. דניאל דור – Antwan
את דניאל דור הכרתי דרך הופעות בוב דילן שלו, הכי קרוב שאפשר לזמר ולמפוחית. Songman הוא פרויקט מוזיקלי חברתי (הגדרה שלי), דרך המוזיקה הוא משמיע את קולם של דמויות שונות מהארץ והעולם, דמויות מעוררות השראה עם מסר לעתיד טוב יותר.

3. הילה רוח – בום בום
הו! הילה היא משהו מיוחד. את החידוש שלה לננסי סינטרה שמעתי במונית, בדרך להופעה של הרכב אחר. מצאתי את עצמי מגיעה למקום ולא משחררת את הנהג עד שהשדרן יכריז מי ביצע את החידוש. זה היה מופלא.

4.  Phototaxis – Pretty ugly
חלק מהגילויים האחרונים והמוצלחים שלי. בכל כמה זמן אני עושה חיפוש מאסיבי של מוזיקה, מעבר למה שרץ לי בפיד, ומאתרת דברים שהתפספסו. חלק מהגילויים נשארים איתי ואת חלקם אני משחררת. Phototaxis בהחלט נשארים אצלי בפלייליסט.

5. The Paz Band – Careless
קול נדיר, כזה שמשאיר אותי פעורת פה בכל פעם מחדש. כשגל דה פז עולה על הבמה אפשר ממש לדמיין מועדון בלוז טיפוסי, כזה שגורם לך לקום מהכיסא, לזוז ולהתמכר למוזיקה

6. טל אורן – נרדם
טל אורן, בחורה עם קול צלול, עושה מוזיקה משובחת, חכמה ולא מתחנפת. צריך עוד כמו טל אורן. פשוט ככה. השילוב שלה ושל שלומי מנצור כמפיק באלבום האחרון, פשוט מעלים את זה עוד מדרגה.

7. גדי רונן – אומרים שזה אתה
המוזיקה של גדי מלווה אותי עוד מימי 'דבק', 1:1 והחצר האחורית. מלבד הקול הייחודי והמלטף שלו, אני אוהבת מוזיקאים שלא חוששים להביע מסר חזק על עצמם או על החברה שסובבת אותם. שירים שמלווים אותי הרבה אחרי שהפסיקו להתנגן וגורמים לי לחשוב.

8. אלון עדר ולהקה – כוח כוח כוח
חמוש בקסיו, עדר יצר משהו שונה מכל מה שהציג עד האלבום הזה. זעם וכוחניות אבל כאלה שלא גורמים לך להירתע, בדיוק להיפך רק לרצות לשמוע עוד…

9. מוטי עמיר – תבוא ותלך
מוטי עמיר, יוצר ירושלמי, מצליח לייצר מוזיקת פולק עדכנית, מחוברת להוויה שלנו. מוזיקה שורשית, שבאופן קסום (כמו שרק מוזיקה יכולה לעשות) מחברת את המאזין לאדמה. בכל שיר שלו מרגישים את ירושלים וזה נפלא. השבוע מוטי עמיר משיק אלבום בכורה.

10. שר ניב – עד שתטבע
אני אוהבת במיוחד את שר ניב. קול עמוק ועשיר שמפתיע אותי כל פעם מחדש. השירים שלה חשופים ורגישים, לא תמיד קלים לעיכול ודווקא בגלל זה גורמים לי להקשיב לה שוב ושוב.

11. Kutiman feat. Adam Scheflan – Stranger On The Follow
לא באמת צריך להסביר למה קותימן ברשימה. נכון? איכשהו קותימן מצליח להפתיע ולרתק אותי בכל פעם מחדש…

12. אביגייל רוז – זה יקרה
משהו טוב קרה לאביגייל רוז באלבום האחרון שלה. שירים כנים, חשופים מאוד אבל עדיין משאירים טעם של עוד, רצון להקשיב לעוד דברים. השירים שלה הם סוג של מפלט, מקום שבאופן קצת מוזר מרגיע (כי בינינו מי לא חיכה ש"זה יקרה").

13. NaMa – Slave For The City
הפעם הראשונה שנחשפתי לשירים ולקול של נעמה הייתה בעצם בהופעה שלה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון: מרגע שהתחלתי לזוז לקצב השירים שלה, פשוט לא הפסקתי.

14. נינט – Child
אני אוהבת את הבחירות של נינט. את האומץ, את החיפוש שלה, את הרצון שלה להיות נאמנה לעצמה ואת היכולת לגלות איתה מקומות חדשים.

15. רוני אלטר – I Follow Rivers
לרוב אני לא אוהבת חידושים וכמעט תמיד מעדיפה את המקור. הפעם מדובר במשהו יוצא דופן. אני מודה שאני משוחדת במעט, רוני אלטר היא אחת הזמרות האהובות עלי ביותר.

16. קרן אן – Easy Money
אם כבר מדברים על זמרות ופריז, איך אפשר שלא להתלהב (שוב) מהאלבום החדש של קרן אן. הקו המוזיקלי שלה אחיד אבל מעניין תמיד.

17. Totemo – Seesaw
דובר רבות על רותם אור ועל החומרים האחרונים שלה, אבל נראה שאף פעם זה לא מספיק. למרות שלרוב אני לא מתלהבת מדי משירי פופ, רותם אור עושה שם משהו טוב. טוב מאוד.

18. האחיות ג'משיד – ירושלים
לא מעט נשים יש בפלייליסט שלי. עם זאת רובן פועלות כסולניות. האחיות עושות את זה ביחד וההרמוניה של הקולות שלהן, יחד עם הצ'לו שמתפקד לא פעם כקול שלישי, מצליחות לייצר משהו מרענן מצד אחד ושלו מאוד מצד שני.

19. Ouzo Bazooka – Mermaid Man
כמעט כל דבר שאורי בראונר כנרות נגע בו גרם לי להתאהב… רוק משובח, לפעמים מזכיר קצת את שנות ה-70, לעתים זורק לאי קרוב בים התיכון. אי אפשר להתעלם כמובן מהחבורה שמקיפה אותו. מוזיקאים מעולים, ביחד ולחוד: אדם שפלן, דני עבר הדני ועירא רביב.

20. הגר לוי – Hectic
במובן מסוים הגר לוי משלבת את כל הסגנונות שהזכרתי קודם: סול, בלוז ונגיעות פופ. מספרת את הסיפורים וחושפת סודות דרך המוזיקה עם לחנים נעימים כ"כ וקול עוצמתי.

21. Maya Johanna – Born To Become
אחרונה אבל בהחלט חביבה. במאיה יוהנה קל להתאהב אבל הרגשות האמיתיים מתפרצים על הבמה. הרכות שלה, הקשר הבלתי אמצעי שהיא מצליחה לייצר עם המאזין גורמים ללב להיפתח. מי שממש יקשיב יבחין בחיבור לארנון נאור (סאן טיילור), מוזיקאי מוכשר עד מאוד.

 

הגב עם פייסבוק

גלול למעלה