בלוג המוזיקה של לינקטון - התחנה הראשונה של המוזיקה בישראל

אתה כאן: בית | החבר'ה הטובים | החבר'ה הטובים של לינקטון – האזינו לפסקול שנועם ברדין הכינה לכם לסופ"ש

החבר'ה הטובים של לינקטון – האזינו לפסקול שנועם ברדין הכינה לכם לסופ"ש

החבר'ה הטובים של לינקטון – האזינו לפסקול שנועם ברדין הכינה לכם לסופ"ש

הכירו את החבר'ה הטובים של לינקטון: פרויקט חדש בו עורכי המוזיקה המובילים בארץ משתפים אתכם בלינקטונים שהכי עשו להם את זה בשנה החולפת. מדי שבוע ביום חמישי יעלה פלייליסט לערוץ היוטיוב של לינקטון ולבלוג של לינקטון.

החבר'ה הטובים של לינקטון הפעם בעריכת נועם ברדין.
נועם היא עורכת מוזיקלית וכתבת. בעברה ערכה את 'שתיקת הכבישים' ואת 'הצתה מאוחרת' בגלגלצ, לצד תכניות ותפקידים נוספים בשתי התחנות הצבאיות. כיום היא כתבת מוזיקה ב-mako.

להאזנה לפליילסט המלא של נועם ברדין

1. שי צברי – קשה בלילה
הרגע הראשון בו נעתקה הנשימה מההרכב המטורף לחלוטין ששי צברי אסף סביבו, מההפקה המבריקה של אסף תלמודי, ואיך לא – מהקול חוצב הלהבות של שי. רגע היסטורי ובלתי נשכח אם תשאלו אותי.

2. אסף אמדורסקי – אות באות
השיר האחרון שאסף אמדורסקי הוציא, במסגרת מיזם 929 ושיר בניהולו האמנותי של חיים שמש, סיפק לרגע את הרעב הרב שקיים בי לחומרים חדשים שלו. התיאבון חזר אבל "אות באות" מאשר שאסף ממשיך ללכת לכיוונים מבטיחים.

3. ריו – אומץ
לריו יש אומץ, יש להן גם שיק מרענן לאללה, יש קצת דאפט פאנק, קצת קוקטאו טווינס וקצת בלונדי, ומלא מהחומר שיוצר חלומות.

4. Buttering Trio – Voyage
שלושה מוזיקאים מהמעלה הראשונה, שני אלבומים גרוביים ויצירתיים, קרן דוניץ אחת מהחלל החיצון – זה כל מה שצריך כדי להרכיב את אחד ההרכבים הכי מסקרנים שפועלים היום בארץ.

5. Eyal Talmudi and Roy Chen feat. Rejoicer and Miss Red – Moonlight
עוד מהלייבל Raw Tapes, ועוד מריג'ויסר שמתארח כאן – פרויקט הצד של אנשי Malox אייל תלמודי ורועי חן יצר פנינת גרוב חושנית ויוצאת דופן שצריכה למצוא את דרכה ליותר פלייליסטים לשעות הקטנות.

6. נצ'י נצ' – קפה וסיגריה
קשה שלא להתלהב ממהפכת הראפ הישראלי שמבעבעת כאן, ובראשה עומד נצ'י נצ'. הוא היה אחד הראשונים להוכיח בתקופה הנוכחית שראפ בעברית יכול ליישר קו עם העולם מבלי לעורר מבוכה, וזה אחד השירים הראשונים שהדגימו זאת לקהל הרחב. באלבום החדש שלו יש עוד הרבה הוכחות מצוינות.

7. דודו טסה – בכינו טעינו
מאלבום לאלבום דודו טסה מצליח להרשים אותי יותר כאמן שדוחף גבולות מוזיקליים בתוך המיינסטרים, מתנסה ומערבב ומחדש. גם אם בהתחלה ניגשים לחומרים חדשים מהסוג הזה בחשדנות, אלו טקסטים כמו של "בכינו טעינו" שכובשים אותי בחזרה וביותר עוצמה מאי פעם.

8. מורה – מות המשורר
כל דבר שמכיל את קולו ואת מגע הקסם של אלון לוטרינגר הוא הנאה מובטחת מראש עבורי, וב"מות המשורר" יש לא מעט בונוסים, כמו הקצב שאי אפשר להתכחש אליו, הבנייה המתגברת של השיר והאפלוליות והכישוף שבו שמאפיינים את כל האלבום של מוּרה.

9. הילה רוח – אהוב
אותו כישוף של מוּרה קיים גם ב"אהוב", בו הילה רוח היא מכשפה או רוח שרודפת אחריך ביער אפלולי. אך בכל אחד משירי האלבום שלה היא מישהי אחרת, שמפעילה לחשים אחרים, ובכל פעם אתה נופל בשבי לחש אחר, עד שכולך שבוי תחת קסמה.

10. גבע אלון – ים שקט
ממש כמו גלים בלילה שחור, "ים שקט" חוזר ושוטף אותי כל כמה זמן מאז צאתו. איכשהו, כנראה בזכות החיבור המפרה בינו לבין עמיר לב, כשגבע שר בעברית הרגש שוצף בעוצמות חדשות.

11. שאנן סטריט – July
שאנן סטריט עשה את המהלך ההפוך מגבע ועבר מעברית לאנגלית, וגם במקרה הזה התוצאה מרגשת אותי יותר מכל דבר אחר שהוא עשה בעבר. יש משהו כל כך מזוכיסטי בלהאזין שוב ושוב לתחינה הנזעקת בכאב בסוף השיר, במלוא הכאב, ומזוכיזם הוא כידוע דבר ממכר.

12. שיר לוי – להשתגע
במרבית שיריו ובשיר הזה יותר מכולם, שיר לוי לא מפספס ולו לרגע – לא במילים, לא בלחן, לא בהפקה, לא בשירה ואפילו לא במנה המדויקת של הדרמה. כמו חץ ללב שמשאיר רק דממה אחריו, "להשתגע" הוא שיא הרגש.

13. הדס קליינמן ואביב בכר – מטוס
אלו הם צליליו הראשונים של אחד האלבומים הכי יפים שיצאו כאן בתקופה האחרונה, אלבום מוצף באור, בהארה. "לא צריך דבר, רק מעט פשטות", ומכאן והלאה השלווה משתלטת והמחשבות מתחילות לנדוד.

14. דניאלה ספקטור – פעמונים
"יש לך שיר שאיש לא מכיר" – כיוון שהשיר הזה לא יצא כסינגל לפעמים נדמה לי שדניאלה מקדישה את השיר הזה במיוחד עבור מי שהגיע עד אליו, מעין סוד קטן ומשמח מיידית עבור מי שהשיר הזה מלווה אותו.

15. Shelly And Rotem – Eternal Loop of Lies
כמו ריו גם שלי ורותם הן צמד אמיץ וחולמני, וכמו הפעמונים של דניאלה ספקטור גם הלופ האינסופי שלהן מלווה אותך כמו סוד קטן ומשמח שמציף אותך מעת לעת. ואולם יש לי תחושה ששלי ורותם לא יישארו סוד קטן למשך זמן רב.

16. אורי מרק – כשאבוא
מילים חדות, הפקה עדכנית בהשראה ניו-ווייבית, שירה שתופסת את האוזן – שום דבר ממה שאורי מרק לא נשמע ממש מוכר (אולי חוץ מהריף שמחזיר ל"סדר יום" של אלפנט, ובו תמיד טוב להיזכר).

17. ועדת חריגים – אין לי מקום
האלבום השני של ועדת חריגים נחת בחיי בדיוק ברגע בו נזקקתי יותר מכל לעומק אינסופי לשקוע בתוכו, מה שקרה איתו באופן מיידי. "אין לי מקום" הוא הנקודה הכי סוערת באלבום הזה, רוב הזמן הכל נשאר שם רגוע ושלם יותר, אבל אפילו ברגע הזה ההשלמה חזקה יותר מהכל, ובהשלמה הזו יש כל כך הרבה שלווה.

18. רוקפור – חלקיקי אבק
אני לא יודעת איך הם עושים את זה, אבל בשלב הזה בקריירה שלהם רוקפור נשמעים מחודשים ואנרגטיים מתמיד בזמן שהם עושים את מה שהם תמיד היו מצויינים בו. כל כך כיף ליהנות משיר חדש ומעולה שגם מחזיר אחורה לימים היפים ביותר של הלהקה.

19. אסף אבידן – My Tunnels are Long and Dark These Days
האלבום האחרון של אסף אבידן הוא לא האלבום הכי טוב שלו, אבל הוא שלב מעניין בדרכו של אחד האמנים הכי מעניינים וטוטאליים שפועלים כאן. בניגוד לשמו הוא גם האפל ביותר מביניהם.

20. Sun Tailor – Who's At Your Window
יש בי הערכה גדולה לשירים שנבנים בהתמדה כמו השיר הזה, משקט חרישי להמנון קודר, כשהשקט נחתם סופית במשיכת קשת אחת על הכינור המיילל. בארבע דקות סאן טיילור מפר את הדממה, מפיח לתוכה סערה ומצמית אותה בלחישה מצמררת.

21. אהוד בנאי – לבדי בוואדי
כשאהוד בנאי הרים גיטרה אקוסטית ושיתף אותנו במסע שלו בחזרה לימים הראשונים של החיפושים המוזיקליים שלו, קרה משהו די קסום. "לבדי בוואדי" אין מילים, רק גיטרה בודדת ששופכת לאוזנינו נחל עדין ומפכפך של צלילים, כאלו שיכלו להמשיך ולזרום גם שעות ולהשרות שלווה גדולה.

22. לא – נועה
נדמה לי שהשיר הזה התבשל תחת שמש חסרת רחמים דומה לזו שקופחת מעלינו בימים האחרונים, כזו שגרמה ללחן שלו להתפתל כל כך יפה אך לשוות תחושת ויתור שלמה וחסכנית באנרגיות. "נגד שמש אין מה לעשות, בגדול / אם שמש מחליט שהוא שורף אותך הוא יכול / נגדו אין מה לעשות". וזה יפה, ממש כמו משהו שנשאר מחוץ לאלבום האנפלגד של נירוונה. אין מה לעשות.

23. men of north country – 77
באקורד אחד MONC שלחו אותי בו זמנית ל"In the Flesh" הגרנדיוזי של פינק פלויד ול"Crazy" הסוחף והנוסטלגי של איירוסמית', איפשהו בין לבין הם פרטו בדיוק על הרגשות הנכונים.

24. אלון עדר ולהקה – העתיד
לפעמים אני לא יודעת אם לשמוח שבאלבום האחרון של אלון עדר ולהקתו סוד כשרונם הגדול הפך לנחלת רבים, אבל אז אני נזכרת בהופעות שנכחתי בהן ובמאות אנשים שזועקים יחד איתם את "קצת אהבה לא תזיק". זה תענוג אמיתי ויחידי במינו לשיר עם אלון והלהקה את השירים המעולים שאלון כותב ושהם מבצעים בכל כך הרבה חן וחסד, ולמביני העניין נשארת הזכות להצטרף בשירים המוכרים פחות.

 

הגב עם פייסבוק

גלול למעלה