בלוג המוזיקה של לינקטון - התחנה הראשונה של המוזיקה בישראל

אתה כאן: בית | אמנים | הכר את האמן - איריס ועופר פורטוגולי

הכר את האמן - איריס ועופר פורטוגולי

הכר את האמן - איריס ועופר פורטוגולי

ספרו לנו קצת על עצמכם:

איריס פורטוגלי, מתופפת וזמרת.
עד כה ניהלה את המחלקה הווקאלית ברימון וריכזה מגמת מוסיקה בתיכון בהרצליה אותה הקימה לפני 14 שנה.
החל מיולי השנה התמנתה לתפקיד המנהלת האקדמית של בי"ס רימון.

עופר פורטוגלי, פסנתרן ומעבד.
מבכירי המורים בבי"ס רימון למוסיקה.
בנוסף להוראה ברימון מרכז מגמת מוסיקה בזכרון יעקב.

הכרנו לפני 27 שנה על מדרגות 'Berklee College Of Music' בבוסטון, לשם נסענו בנפרד ללמוד מוסיקת ג'אז.
חזרנו לארץ כזוג, ומאז אנו מובילים יחד הרכב.
לפני 14 שנה, בהשראת סיבוב הופעות מוצלח בניגריה הקמנו את מקהלת הגוספל שלנו מתלמידים ובוגרים של בי"ס רימון, עימה אנו מופיעים עד היום.
עד כה הוצאנו 6 אלבומים ושיתפנו פעולה בהופעות והקלטות עם אמנים בינלאומיים וישראלים מובילים –
(שילה ג'ורדן, קווין מהגוני, מקהלת הגוספל הניו יורקית Voices Of Christ Ensemble, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, אלון אולארצ'יק, סגיב כהן, דני רובס, דני ליטני, מוש בן ארי, רותי נבון ועוד).

האם מלבד ביצוע השירים אתם גם כותבים / מלחינים / מעבדים?

חלק גדול מהחומר שלנו הוא חומר מקורי.
בדרך כלל עופר אחראי על הלחנים ואיריס על כתיבת הטקסטים, למרות שחלק מהלחנים נכתבו גם ע"י איריס וההפך.
בדיסקים שלנו גם ביצועים מיוחדים באינטרפרטציה אישית לשירים מוכרים, כאשר עופר אחראי על העיבודים.

מתי הבנתם שהמוסיקה היא לא רק תחביב?

איריס: בגיל 14. כשהתחלתי לנגן תופים והתאהבתי כמו שמעולם לא התאהבתי לפני.
פתאום החיים נצבעו בצבעים עזים. התרגשתי, התלהבתי, ציפיתי כמו כל סיפור אהבה אמיתית. היה ברור לי שמוסיקה תלווה אותי כל חיי.

עופר: תמיד ניגנתי בכל מיני הרכבים שיזמנו בביה"ס. אבל בתקופת התיכון, אחרי שחבר השמיע לי תקליט של צ'יק קוריאה, הבנתי ש"זה זה".

איך הייתם מגדירים את הסגנון המוסיקלי שלכם?

אנחנו מתעסקים בעיקר עם מוסיקת ג'אז וגוספל, אך לא רק.
עם השנים, הוגדרנו ע"י התקשורת כ"ג'אז ישראלי" –  בכל פרויקט שלנו (מופע או דיסק) שילבנו נכסי צאן ברזל ישראלים בעיבודים ייחודיים ברוח מוסיקת הג'אז והגוספל.
האלבום האחרון שלנו "אדון הסליחות" מורכב כולו מפיוטים ומוסיקה מהמקורות.

מהו ההישג הגדול ביותר אליו הגעתם עד היום?

איריס: לפני שנתיים הוזמנו ע"י המנצח דורון סלומון והסימפונייטה הישראלית למופע מחווה למוסיקה שלנו.
כמובן שצרפנו את הצלע השלישית שלנו- מקהלת הגוספל שמלווה אותנו ב- 14 השנים האחרונות.
היה משהו כל כך חד ומזוכך בערבים הללו. שיא האיכות ואנינות הטעם. הרגשתי שכל חיי התאמנתי לקראת האירוע הספציפי הזה.
הוא דרש ממני להתעלות על עצמי- גם כמתופפת וגם כזמרת. פשוט חגיגה אמיתית.

עופר: יש כמה שיאים.
כמעבד ומפיק מוסיקלי, מאוד נהניתי לעבד ולהפיק מוסיקלית את המופע ""THE BEST OF QUEEN –
מופע מחווה ענק ומושקע בהשתתפות מומי לוי, מקהלת הגוספל שלנו, תזמורת מיתרים, וידאו ארט ועוד.
גם המופע המשותף עם הסינפונייטה הוא רגע ראוי לציון כמעבד וכפרפורמר.
כמובן שאי אפשר לשכוח את התור המרגש בארה"ב אליו הוזמנו בינואר 2013, שם שיתפנו פעולה עם מקהלת גוספל ניו יורקית בשם Voices of Christ Ensemble במסגרת סוף שבוע 'מרתין לותר קינג'.

מהו החלום המוסיקלי הגדול ביותר שלכם?

איריס: לשמחתי אני חיה אותו.
שילוב של חיי משפחה, חיי קהילה (רימון)  וחיי יצירה פעילים. טפו טפו טפו.

עופר: להמשיך לעשות את מה שאני עושה, עם מגמת עלייה – להמשיך להתקדם כל הזמן.
להופיע עם המוסיקה שלי ולהגיע לקהלים נוספים בארץ ובעולם.

מודלים לחיקוי/השראה?

איריס: וואו ממש קשה. יש הרבה.
העובדה שאני שייכת ל – 2 עולמות (השירה והתופים) וודאי מכפילה את הרשימה.
בתופים: טוני וויליאמס בחדשנות, המוסיקליות והתעוזה.  ארט בלייקי – מבחינתי לימד אותי לנגן סווינג. אלווין ג'ונס בפראות, יצירתיות לצד התמיכה האדירה שלו בסולנים.
בשירה: לואי ארמסטרונג ואלה פיצג'רלד באופטימיות המרגשת שלהם. אני כל פעם נפעמת מחדש מהעובדה שהם שרו בתקופה שהיה כל כך קשה להיות שחור בארצות הברית.
ההחלטה לבחור באופטימיות גם כשהחיים קשים הולכת איתי בין היתר בהשראתם.

עופר: יש המון! פסנתרני ג'אז שהשפיעו עליי במיוחד הם הרבי הנקוק וקית' ג'ארט.
סטיבי וונדר הוא ללא ספק אחד הענקים שהשפיעו על כולם.

עם מי הייתם רוצים להקליט דואט?

עופר: יש פסנתרן-זמר אמריקאי מדהים בשם פרנק מקומב, הייתי שמח להקליט איתו שיר או שניים.
יש גם כמה זמרות גוספל ענקיות כמו קים בורל וניקי רוס, שהיא גם פסנתרנית בחסד עליון. החבר'ה האלה לא כ"כ מוכרים בארץ, אבל הם פשוט גאונים.

יש לכם אמונות תפלות או הרגלים מיוחדים לפני הופעה?

בהופעות של הגוספל, לפני שעולים לבמה יש לנו מסורת של 'חיבוקיה'.
כולנו מתחבקים במעגל וכל מי שבא לו אומר כמה דברי חיזוק שממקדים אותנו לקראת המופע.

באילו קשיים נתקלתם בדרך להפקת השירים הראשונים שלכם?

עופר: כשחזרנו לארץ מבוסטון, העברנו קלטות דמו לכל חברות התקליטים.
היינו מתקשרים מדי פעם לברר אם יש חדש, והתשובה היתה תמיד בסגנון "עוד לא שמענו", "ניצור אתכם קשר" וכו'.
בשלב מסויים החלטנו שאנחנו עושים אלבום ויהי מה – אנחנו מקליטים כאילו יש לנו כבר חוזה עם חברה מתוך אמונה שתוך כדי העבודה תמצא החברה שתרצה להשקיע בנו.
התחלנו לאסוף חומרים שהקלטנו בבוסטון ולכתוב שירים נוספים, ואכן, ביום שישי אחד התקשרתי לחברת 'התקליט', ענה לי דב זעירא, מנכ"ל החברה, שהחומרים שלנו מעניינים אותו והוא רוצה להפיק עבורנו אלבום.
את שלושת הדיסקים הראשונים שלנו הקלטנו איתם.

פידבק מיוחד שקיבלתם מהתקשורת / קהל?

עמוס אורן מידיעות אחרונות  הגדיר אותנו כ"יוצרי שפה חדשה בזמר הישראלי", דני קרפל מגל"צ כתב שאנחנו "פריצת דרך ביצירה המקורית בג'אז הישראלי".
היה גם עיתונאי שכתב שאנחנו "הדבר הטוב ביותר שקרה לג'אז בארץ".
היו גם ביקורות פחות מחמיאות. פעם הופענו באירוע שהיו בו המון חברי כנסת ושרים. שולמית אלוני, שהיתה אז שרת החינוך, ניגשה אלינו ואמרה "אפשר בבקשה להנמיך קצת את המהומה?".
תמיד חייבים קצת פרופורציה, לאזן בין הדברים.

טיפ חשוב ואישי לאמנים מתחילים?

איריס: להבין שהזמנים מאד שונים היום. כל אמן מנהל את עצמו.
חשוב מאד להתקדם גם בתחום הניהול העצמי לא רק בתחום המיומנות המוסיקלית כי אז נהיה מצויינים בבית.
ללמוד לשווק, לחרוש על פלאי האינטרנט, לפתח יכולת קריאת חוזים, לטפח קשר סביר עם הבנק.
בקיצור- אחריות אישית כוללת.

בימים אלו אנו עובדים על…

מופע חדש בשם COVERDISCOVER  שיעלה לראשונה ב 27.8 במסגרת פסטיבל ג'אז בים האדום.
יחד עם הבסיסט ומפיק העל יוסי פיין ונגן כלי ההקשה בן אילון – שני מוסיקאים כריזמטיים שחקרו לעומק את המוסיקה האפריקאית ואף חיו ויצרו ביבשת השחורה.
מדובר במופע שיגיש לקהל סאונד חדש, הכולל תמהיל של ג'אז עם חומרים מקוריים ועיבודים חדשים לסטנדרטים עכשוויים במוסיקה הישראלית והאמריקאית, עשיר במקצבים והשפעות אפריקאיות.

אם לא היינו מוסיקאים,  היינו רוצים להיות…

איריס: אני מניחה שבתחום ההוראה. גם היום אני משלבת את שניהם.

עופר: קשה לי לדמיין את עצמי בתחום אחר.

ולסיום- מסר לאומה:

עופר: במוסיקת הג'אז יש המון יצירתיות, פתיחות, אהבה. אי אפשר ליצור אותה ללא עבודת צוות והקשבה.
לדעתי אם כל האנשים היו מקשיבים למוסיקת ג'אז, לא היו מלחמות בעולם.
זה מה שאני מרגיש בכל פעם שאני מגיע לפסטיבל ג'אז בים האדום, ובכלל מסתובב בין הקהל בפסטיבלי ג'אז בעולם.

 

יוטיוב | אתר הבית

הגב עם פייסבוק

גלול למעלה