הכירו את החבר'ה הטובים של לינקטון: פרויקט חדש בו עורכי המוזיקה המובילים בארץ משתפים אתכם בלינקטונים שהכי עשו להם את זה בשנה החולפת. מדי שבוע ביום חמישי יעלה פלייליסט לערוץ היוטיוב של לינקטון ולבלוג של לינקטון.

החבר'ה הטובים הפעם בעריכת דגן ואלד.
המוזיקה נכנסה לתוך יומי הראשון גם לרגל הפריבילגיה, הן להיותי בן של מלחין (יוסי ואלד, ששימש כמנהל המוזיקלי בלהקת הנחל הראשונה) ובכלל בהשפעה מסביב כשהתברכתי במזל להיות מקורב ומיודד עם הרבה מאוד חברים מוזיקאים. אני מתקלט כבר מגיל 17, בכל מיני מקומות בתל אביב ומחוץ לה ותמיד חשוב לי לראות את התגליות ההזויות ביותר במוזיקה. לפעמים אני דוחף את התקלוטים שלי לכיוון הליצנות המוזרה כשאני משלב שירי פרסומות, רמיקסים ושירי איזוליר בנד. החל מקיץ 2010, אני מטפח את ליין הקריוקי, תחת המסיבות של 'הקריוקי קייזר', שכן הכוונה הוא קריוקי רב לאומי, שהחל אי שם בבר המיתולוגי, 'המיכהטרוניקס' וממשיך עד היום באופן רציף עם עם הבר 'אנה לולו' הממוקם בשוק הפשפשים, וכן ברים נוספים בשנים האחרונות (בהם ברים שנסגרו כגון אפריקה, סודה בר, הר הבית, וכן גם ברים שהליין גם קופץ בתל אביב, כגון רוקוקו ובית אריאלה). הגימיק המרכזי של הליין הוא לא רק השירה של השירים העדכניים ביותר באנגלית ועברית אלא גם ריבוי השפות שבמאגר גדול זה, שרים קרוב לעשרים שפות באופן שהגיוני למדינה רבת שורשים כמו כאן: מצרפתית, ערבית, מרוקאית, ספרדית, צרפתית, פרסית, אמהרית, רוסית, טורקית, טאגלוגית ועוד). אגב ביום שבת הקרוב, בבר הרוקוקו, אלנבי 99, לכבוד יום האישה ושבוע האישה שמסביב, ערב הקריוקי הקרוב יוקדש לזמרות, סולניות ומשוררות, מכל העולם ומכל השפות, אז בואו לשיר!

אז יצא שהפלייליסט שלי עולה יומיים אחרי יום האישה הבינלאומי, ותכל'ס יש הרבה זמרות מעולות ונפלאות שחשוב לי שהרבה תשמעו, שחלקן אתם מכירים, וחלקן אולי עוד לא. בזכות לינקטון ובכלל הרבה במות ברחבי תלאביב, נראה שמדי שבוע אני נחשף למוזיקאית מוכשרת אחת, זמרת נפלאה אחרת ועוד די ג'יית מקורית ייחודית. אנחנו בתקופה טובה.

להאזנה לפלייליסט הלינקטונים המלא של דגן ואלד

קולאז' כל זמרות הפלייליסט. עיצוב: דגן ואלד

1.  Malox – Dance Like An Egyptian
דווקא את הפלייליסט, בחיזוק גברי לשיר נשי, אני פותח עם הקאבר המסוגנן של מאלוקס (אייל תלמודי ורועי חן) לשירן הידוע של הבאנגלז, כשהשיר מתקרב למושא השיר והקירבה המצרית של השיר, שפשוט מכניס פאנק מטורף ומחריש אזניים, לבוקר ועושה פשוט טוב ונעים על הבוקר עם ההפקה וההקלטה של אורי בראונר כינרות.

2. בום פם עם נטלי פרץ – תמיד לבד
נמשיך עם אורי בראונר כינרות, ולהקתו בום פם כשהיא משלבת כוחות של גרוב אצילי עם שירתה המוכשרת מאוד של נטלי פרץ, , סרף ים תיכוני שמכניס את הרגליים למים, מעלה לרמה מקסימלית את הלב לאיסטנבול.

3. אתי ביטון – היפסטר
ממשיכים עם השיר המצחיק והכיפי של אתי ביטון, שהוא פשוט קאצ'י לחלוטין; מבחינתי אישית, היפסטרים מעולם לא היו טיפוסים מעניינים, ואפילו שווים בדיחה ולעג, ואתי ביטון דווקא מציגה את הגרסה הקצרה לסיפור הפרברים בגרסת דור האייפון.

4. אתי לוי – קוקוקוקוקו
מאתי לאתי, והפעם גברת לוי, בשילוב שבין ערבית לעברית, גם השיר המהנה הזה, שמציג את גרסת התרנגולים שבין ההיפסטר למיס של ביטון. תמונת השוק שמתנוססת על עטיפת הסינגל, מציירת תמונה שמחה, והתלהבות חוצה מגזרים ושפות.

5. דיקלה – קופנגן
משוק ישראלי כלשהו, נוסעים לקופנגן, עם הייחודיות וההנאה של דיקלה. הסופרלטיבים אודות דיקלה רק הולכים ומשתבחים עם השנים, בהפקה אינטיליגנטית, מילים מושכות, ולחן עשוי היטב, על הרומן על החוף בתאילנד.

6. נסרין קדרי – קצת שונה 
השיר הנפלא של קדרי, הוא שיר שאני אישית הייתי מלמד את הילדים והאחיינים על השוני שבין הישראלים.
"נכון שנשמעת קצת שונה
אבל מה זה משנה?
בדיוק אותה המנגינה
אז מה אם לא מאותה שכונה
סיפורים אני לא קונה
לכולם יש לי מקום בנשמה".
דווקא השיר הזה הוא יכול לשבור את הגזענות והשנאה בין הקבוצות השונות שבחברה הישראלית, להפיח תקווה ולקרב לבבות. מבחינתי זה ההמנון של תשע"ו.

7. ויקטוריה חנה – אלף בית
בויקטוריה חנה, נתקלתי לראשונה למעלה מעשור, בין מופעי וידאו ארט של אמנות הקול, להופעות עם הבלקן ביט בוקס, בראשית דרכה. השילוב החיייתי בין הרוח של חנה להפקה רווית הפראות של תמיר מוסקט, יחד עם הקליפ הנצחי בבימויו של אסף קורמן, פשוט הוא שלמות בקשר המנצח בין דיקציה, משחק, בתוך המילים של סדר ההושענות.

8. הילה רוח – דובה גריזלית
יונה וולך עדיין חיה ובועטת בשנת 2016, והרמה עוד עולה לימים הללו, בסינגל המעולה של הילה רוח, שיצא עם סיום השנה האזרחית. יש דיאלוג מרתק בין וולך לרוח, שנע בין הכחשה, פחד והשלמה, עם החיות שבתוך האדם, שמצליח להתפרץ ולא לרדת לוולגריות, ובמיוחד למניפולציות מיותרות כפי שעשו מלחיני עבר בטקסטים של וולך.

9. מיכל גבע – Let Me Go
חיה רכה היא מיכל גבע, והיא רוצה גם להשתחרר מהכבלים היפים בשירה המקסים, let me go. One woman show של גבע הוירטואוזית, שמנגנת בכל הכלים, מצליחה לרגש בסינגל הראשון, מתוך אלבומה החדש.

10. ריף כהן – Je Casse De La Caillasse
זה היה מאוד קשה לבחור שיר אחד מהאלבום השני והמופלא של ריף כהן. למילותיה הנפלאות של פטריסה כהן, אמה של הזמרת הנפלאה, ובלחן הקצבי שאולי הכי מתלווה לתמונתה כנפוליאון בונפרטה, לסיפור מרגש סביב חוצב אבנים תמים. כמובן הבק טו בק, שבין ריף לבנות ריו, זואי פולונסקי ואור אדרי שמעלה את השיר לגבהים אדירים , ואנחנו נחזור אליהן בהמשך.

11.  Petite Meller – Barbaric
ומנפוליאון בונפרטה, נעבור לג'וזפין של מיאמי, הלא היא פטיט מלר, עם השיר המהנה שסגר את הקיץ האחרון, BARBARIC. עם קליפ משעשע, ושיר היתולי שמדבר על טבע הברברי שבתוך השגרה האמריקאית, בהפקת פופ גדולה ושמחה.

12. EREZ – Cliché
גם באלבום הבכורה הפנטסטי, של ארז סיוון, היה מאוד קשה לבחור שיר אחד מסוים, ולבסוף דווקא נבחר השיר המדהים , עם הבית הכי יפה שנכתב כך:
You smoke choke practical joke
Feel you're cherished in every way
Boy it's taking you time to find out
Cliché
אלבומה של סיוון, הוא ללא ספק אחד השיאים הכבירים של איכות ומקוריות, של אינטליגנציה מוזיקלית ברמה עליונה שבין הג'ז הסקסי, סול יפהפה ורוקנרול בהפקה אדירה, וכמובן חווית ההופעה זה משהו אדיר. הייתי רוצה לומר שזה אולי הדבר הכי קרוב כאן לאיימי ויינהאוס אבל אני מברך שיהיה לה גורל שמח והרבה יותר ארוך טווחץ

13. A-WA – Ya Rait Man Ybsorak
חשבתם שיהיה פלייליסט לרגל יום האישה ללא האחיות חיים? בכלל פלייליסט כלשהו בלי השלישייה המופלאה הזו? אז מה לא נאמר על השילוב המושלם , בגרוב והקוליות של תאיר, לירון ותגל, שעם ההפקה הנכונה של תומר יוסף , עושות כבוד אדיר לשירי העם של נשות תימן, על שלל צבעיה. חווית ההופעה שפשוט סותמת לכולם את הפה בחוויה הנדירה. A WA ובארבי זה הדבר הכי אדיר עכשיו.

14. Noa May – New View
את שיא הפלייליסט, אני שומר דווקא לחברה אישית יקרה ואהובה, ושמה נועה מיי. בין פיקסיז לפי ג'יי הארווי, ובין salt n papa לפטי סמית, נועה מיי, מצליחה למזג לחוויה מוזיקלית רבת צבעים. את הופעתה של עמרמי, ראיתי לא מעט פעמים, כי היא ממכרת, בין נשיפה, לנשימה, לשיר ללב וליופי. ועם ההפקה המוכשרת של NEW VIEW של רן שם טוב,שכן הלחין, זה שיר פשוט ממכר, לא פחות משירי אלבום הבכורה הנצחי והיפהפה, new born beast, שלכל בית עם מרפסת צריך את האלבום הזה. וגם הEP שבדרך לשיר זה.

15. Enest – Back To The Circle
במהלך העבודה על הפלייליסט הזה, גיליתי פתאום את ENEST, שהשיקה את שיריה במהלך הקיץ אשתקד בזמן ששהיתי בחו"ל ואני מצטער שפספסתי את זה. המשך הג'זיזם, של שמרית נתיב שהלחינה וכתבה את השיר הזה, היא עוד תוספת משובחת בזמרות הישראליות והכישרונות המקצועיים, עם החיזוק הנפלא של הוד מושונוב וחגי פרשטמן. השיר הזה ממכר כמו השירים הנ"ל בצרפתית, אנגלית, תימנית ועברית.

16. שירלי קונס – טוב שבאת
גם כאן גילוי נאות – שירלי קונס היא מהאנשים שאני גאה לומר שהיא חברה יקרה, ואף עשיתי לה קליפ (המצאה). אני אוהב את הקול של שירלי, ועם ההפקה הנפלאה של אורי פרוסט, והחיזוק של המיתרים בין נועה איילי ואבנר קלמר. אסיים את הטקסט במילותיה של שירלי כפי שהיא מספרת וגורמת לי להרגיש כלפי המוזיקה שלה: "לאחרונה אני מתאהבת בקלות וזו לא ההתמכרות היחידה. גופי צמא, אני מודה, הלילה המים שלי נובעים בידה."

17. חוה אלברשטיין – זמן בבקבוק
אחרי קונס, נתיב, עמרמי, חיים, מלר, כהן, וסיוון נפסיק את הגרוב, ונשתחווה לאחת והיחידה – הלא היא חווה אלברשטיין, שבשנה הבאה תגיע לשנות השבעים בחייה, ועדיין היא לא מפסיקה ליצור בקצב מדהים. האלבום האינטימי שיצא אשתקד, "סרנדה", ממשיך את הקו היפהפה ברומן שלה עם הגיטרה, ובמיוחד בשירה 'זמן בבקבוק', שם נותנת כבוד לשירו הקלאסי והנוגה של ג'ים קרוצ'י, באווירת הכפר, הגעגועים והכמיהה בין העצב לתקווה.

18. נורית גלרון – ויש
ההפקה המצוינת של עופר מאירי, הלחן והפסנתר של יוני רכטר, החצוצרה של אבישי כהן, ומילותיו של נתן זך מביא את השיר הטוב ביותר מזה הרבה זמן של נורית גלרון, דיווה נפלאה . מדובר בשיר רוק ורך, עשוי היטב, בליטוש מושלם.

19. נילי פינק – דמות
האוסף של הלייבל 'סוס' שהושק לאחרונה, כולל את שירה היפה של נילי פינק, שכתבה והלחינה, 'דמות', אינטימי ויפהפה, ערום וחשוף באופן כנה.

20. ריו עם לטישיה סדייר – במקום אחר
זו הפעם השלישית שאנחנו נתקלים בריו, בפלייליסט הזה, אחרי שהן הופיעו בתפקיד אורח בקליפ של הילה רוח, ושיתפו פעולה עם ריף כהן והפעם הן משתפות פעולה עם סולנית סטריאולב, לטישיה סדייר. מקהלת הקולות והיופי של שלושת הנשים, מגלם הרמוניה מרגשת ומצוינת ברוח שנות השמונים , על הצד הטוב והקסום שפשוט גורם לעיניים להיות נוצצות ומקושטות.

21. מרינה מקסימיליאן – 1990
אינני מחובבי גיא ויהל, והסגנון המוזיקלי שלהם, אבל ההפקה שלהם יחד עם שירתה ומילותיה של מרינה מקסימליאן, המספר על ימיה הראשונים בישראל, עת העלייה הגדולה של יהודי בריה"מ, (שבימים אלה מציינים, 25 שנה לעלייה בישראל), מצליח לחשוף את הזמרת הנפלאה מבעד לעורה ואורה כשעלתה לארץ בגיל 3. על קולה האיכותי של מקסימילאן כבר נאמר הרבה מאוד סופרלטיבים וכן אפשר לדמיין ולצייר את מסעותיה של ילדה אוקראינית צעירה, וכיצד היא מתאקלמת במציאות הישראלית שאמנם קשה אך מחבקת מדי פעם.

22. דניאל רביצקי – לפעום כמו לב
דניאל רביצקי מזכירה לי בקולה את אסתר שמיר הצעירה, ואף מצליחה לשחזר את הכנות שיש בקולה ובמוזיקה שלה. בהפקה החכמה של שלום גד, והלחן של עמית ארז, קמה אמנית ייחודית ששיערה האדום מצליח להתנגן, בעוצמה מלאת דם וכוח ומלא כנות עם דיאלוג עצמי על עבודתה.

23. Leather Academy – Ships
שוב גילוי נאות, והפעם יעל ברנר היא אחת מחברותיי הותיקות האישיות, וכן גם תיירי דומא, שותפה להרכב Leather Academy. באמצעות ships, הצלחתי לנסוע בספינות של מנהרת הזמן של בריסל וברלין של שנות ה80, ברכבות התחתית, בסטיילינג, תספורות מוהק, משקאות שנדי, בעיקר אהבה ל new wave שמשחזרים באופן ריאלי כשיר ותיק וחדש כאחד, בשיר המרתק הזה.

24. שלומית אהרון – לונדון
כן , גם אני מופתע להכניס לפלייליסט את שלומית אהרון, ואיכשהו גם כאן יש ניחוחות של שנות השמונים, שמשלב בין דיסקו רך (בהפקת פטריק סבג) וקצת בלוז קצבי. השיר הוא אגב, נכתב והולחן על ידי שלמה ארצי (שכן צריך לומר, אחד המלחינים הטובים ביותר שיש), שמצליח דווקא להישמע הכי פחות ארצי ודווקא יותר נשמע כמו Sade, קצבי, ומרקיד ובעיקר מפתה.

25. גלי אלון – I Am To Blame
קולה הייחודי של גלי אלון, עם ההפקה המצוינת של אלון לוטרינגר, מצליחים להעלות את השיא בEP שלה, My way Home מהקיץ האחרון. בשיר הזה מסתתר קרב רומנטי מלא אמביציות בינה לבינו, וכאן האישה מצליחה להביך את הגבר באהבתה, ובאשמתה על כך, למול אדישות גברית אופיינית.

26. אביגייל רוז – שיר כנה
יש משהו בעוצמת הקול של אביגייל רוז, שמצליח להפוך כל שיר שלה להמנון, המנון של הדור הנוכחי, ובמיוחד נשות הדור הנוכחי. כמו 'מלחמה יומיומית', שירה בעבר משנת 2008 שמבחינתי האישית, עדיין נצחי ונפלא, גם 'שיר כנה', הוא המשכיות להמנון עשוי היטב מלא ברגישות ובטיפול המצוין שעושה יוסי מזרחי בהפקה הנפלאה, בכאבים של רוז ובתקווה לעולם נפלא.

27.  דאנה איבגי – Don’t Stop
גם מאלבום הבכורה היפהפה של דאנה איבגי, היה לי מאוד קשה לבחור שיר לפלייליסט הזה, כי כל שיר עם קולה המחוספס, מצליח למשוך אותי מחדש.
כמו איכויות המשחק הנפלאות שלה, גם השיר המהולל הכולל מונולוג אינסופי באנגלית, עם הבלחות וקריצות בעברית וצרפתית כשהיא מלווה בגיטרות המעולות של אדם שפלן, עוד יותר מוכיחות את יצירתה המוזיקלית הנפלאה ועם ציפייה לעוד פוריות מוזיקלית עתידית.

28. לאורה ריבלין – אשה נוסעת 
כן, שם לא צפוי למצוא בפלייליסט, אבל אחת ההופעות הטובות שראיתי בשנה האחרונה, באופן לא צפוי, היה הופעתה של השחקנית הותיקה בבר 'שאפה', כשהיא מחוזקת לצידה בימי ויסלר המצוין. מונולוג אינסופי וקברטי של ריבלין, על הווי היומיום, של אישה הנפלטת ממקום למקום, בחיק טובם של זרים, שבסופו של דבר נותנת אמונה אנושית למול ציניות עולמית.

29. הגר לוי – Winter Love
הגר לוי המצוינת, בשירה החדש מתוך אלבום הבכורה העומד לצאת. שיר הג'אז והנוגה הזה ליווה את ימי החורף הבודדים והסגרירים שהיו כאן, והצליחו לחמם אותי, כמו מרשמלו נעים וטוב. לוי והפסנתר זה כמו אהבה נפלאה, רומן של חורף, הרוצה בהכרה וחיבוק מתמיכה בלתי צפויה, שתצוץ מהשלג או מהגשם.

30. קרן אן – Where Did You Go
את הפלייליסט נחתום ונמשיך ברוח החורפית אבל זו שמגיעה מהשלג של ברוקלין, וזו שמביעה קרן אן. על כישרונה ועבודתה כבר נאמר הרבה, וכמו דילן שמטייל ברחובות אפשר לדמיין בשירה הנפלא של אן , כיצד אפשר לפזז בין פתיתי השלג ולהקשיב באינטימיות באהבה ענוגה.