בלוג המוזיקה של לינקטון - התחנה הראשונה של המוזיקה בישראל

אתה כאן: בית | החבר'ה הטובים | החבר'ה הטובים של לינקטון - האזינו לפסקול שהחברים ממגזין הפיץ' הכינו לכם לסופ"ש

החבר'ה הטובים של לינקטון - האזינו לפסקול שהחברים ממגזין הפיץ' הכינו לכם לסופ"ש

החבר'ה הטובים של לינקטון - האזינו לפסקול שהחברים ממגזין הפיץ' הכינו לכם לסופ"ש

הכירו את החבר'ה הטובים של לינקטון: פרויקט בו עורכי המוזיקה המובילים בארץ משתפים אתכם בלינקטונים שהכי עשו להם את זה בשנה החולפת. מדי שבוע ביום חמישי יעלה פלייליסט לערוץ היוטיוב של לינקטון ולבלוג של לינקטון.

מה קורה אנשים?
אנחנו הפיץ׳, מגזין המוזיקה האינטרנטי החדש שרץ לכם בין הרגליים כבר קרוב לחצי שנה.
כרגע האתר מונה צוות מסור ורציני של כתבים צמאי מוזיקה, שהחליטו להקדיש את חייהם למוזיקה. אנחנו מעדכנים באופן שוטף, משתפים את קוראינו בחדשות החמות ביותר ובסינגלים החדשים והמעניינים בארץ ובעולם וכל זאת בלי הבדל דת, גזע, מין וסגנון מוזיקה.  לאחרונה התחלנו לקיים ראיונות רבים עם אמנים מכל התחומים והעתיד נראה ורוד מתמיד, עם טורים ופינות חדשות הצפויות לצאת בקרוב מאד, האתר מתפתח בצעדי ענק.
אנחנו גאים ומרוצים לקחת חלק בפרוייקט של לינקטון ומזמינים אתכם להכנס לאתר שלנו ולפייסבוק שלנו. מבטיחים שלא תצטערו.

להאזנה לפלייליסט הלינקטונים המלא של מגזין הפיץ'

הרשימה של רונן זלוואס:

  1. Last of Songs – Gloomy Sunday
    אני חושב שאוכל לסכם את החוייה במילה אחת. וואו. טכניקת הנגינה והרגש שמועברים למאזין דרך נעימות הפסנתר של אלדד ציתרין וקולה המהפנט של הסולנית אירית דקל מסודרים לידי לשלמות בשירם האחרון, ואין ספק כי אני ארצה לראות עוד ועוד מהמוזיקאים המוכשרים האלה. וואו!
  2. ועדת חריגים – הדבר האמיתי
    אין ספק שיוצא הדופן העיקרי ברשימה היא להקת ועדת חריגים, הרכב פוסט רוק אווירתי ישראלי, המציג מלנכוליות וסאונד דיסטורשן עבה שנדמה שנלקחו ישירות משנות ה90 המוקדמות. חולמני, מדכא במקצת, מצויין…
  3. Spaceship Underground – I Trust Winter
    השיר היפיפיה הזה של להקת האלטרנטיב Spaceship Underground קנה אותי לגמרי. עם דמיון רב לEvanescence, Within Temptation וLacuna Coil החיבה המיידית שחשתי לשיר הייתה די צפוייה ורגשות נוסטלגיה לגיל 16 הציפו את כולי.
  4. ניצן חורש והקאט אאוט קלאב – Tears Like a Storm
    לאחר שחרך את במות הארץ עם אלקטרה שסיפקה לנו רוקנרול קלאסי משובח, חוזר ניצן חורש בלהקה חדשה ושיר מצויין שמצליח להשמע כמו Foster the People עם נגיעות אולדסקול רוקנרול. נשמע טוב? זה אכן כך.
  5. Tree – The Travel Light
    מאד התחברתי לסגנון של Tree. הדימיון בין הלהקה לבוב דילן מרתק, ואין ספק כי ההשפעות נעות בין פינק פלויד, ג׳ופלין וג׳פרסונס איירפליין. בלדת פולק מצויינת וממכרת שמצליחה לשאוב אותך פנימה עמוק עמוק אל תוך שנות ה70 המוקדמות.
  6. סטיבי – Water
    אני חייב לציין שלדעתי השימוש של הזמרת באייפון ובאפליקציות בהופעות לייב בניגוד לכלים אקוסטים קצת הרגיזה אותי, בעיקר מכיוון שזה נשמע כמו גימיק מציק שלוקח את כל מה שאני שונא בתקופת המחשבים של ימינו. עם זאת אין ספק כי הסתקרנתי לשמוע לפחות על מה כל הבאז מסביב – ואני לא מצטער לרגע. סטיבי עושה את זה מצויין וWater מצליח להיות פנינה בים של זבל אלקטרוני, עם אלקטרו טריפ-הופ מעניין שמצליח להתחבר כמעט מיידית. עכשיו רק נשאר לי לראות הופעה שלה ולהבין את הרעיון….
  1. Brothers Inc. – She Was Crazy
    הרכב האלטרנטיב רוק הכיפי והצעיר Brothers Inc יודעים בדיוק מה הם עושים. עם השפעות ברורות מIncubus מצליחים לספק מספר רגעים קופצניים וכיפים סטייל שנות ה2000 המוקדמות. פשוט כיף לשמיעה.
  2. Sawyer – Run Rabbit
    תמיד חשבתי שיש מחסור עצום בבלוז-רוקנרול בארץ – לפחות בלוז-רוקנרול אמיתי ומקורי. Sawyer הם נקודת אור במסדרון ארוך וחשוך בו רבים אחרים מעדו ממזמן.
  3. The Shakes – Apart
    אני מאמין שכבר בשמיעה הראשונה התחברתי לשיר מעבר לצפוי.
    מאז ומתמיד התחברתי לסגנון הפרוג/אלטרנטיב רוק ולהקות כמו Muse, Opeth וDream Theatre ליוו את ילדותי והסבו לי השראה רבה, ונדמה שהמצב דומה במקרה של The Shakes. אין ספק אחד משירי הפרידה הטובים שנעשו בארץ בשנים האחרונות.
  4. EighteenElks – Bad Thoughts Junky
    וואו. מאז AM של הArctic Monkeys לא הרגשתי את התחושה המדהימה הזאת שEighteenElks העבירו לי. עם אלטרנטיב רוק מבריק שהפיל לי את הלסת על השמיעה הראשונה.

הרשימה של רונן שרפמן:

  1. Noya Aviv – Get It Done
    אמנם איימי ווינהאוס וויטני יוסטון חלפו מן העולם, אבל הקסם שנטמן אצל נויה אביב, מוזיקאית צעירה מתל אביב שמצליחה למרות גילה ליצור רזומה נהדר של רצועות ג'אז וקסם רטרו נושן ולהיות חלוצת ז'אנר בועטת באריאה המודרנית.
  2. Yael – Killing Us
    למרות צילו הכבד של אחיה הדיג'יי Borgore, האחות הצעירה עושה צעדים איכותיים משלה בתעשייה ומשחררת לאוויר העולם בצרורות איכותיות של פוסט אלקטרוניקה בדאון טמפו סליזי שעושה כבוד לייצוא הישראלי בתחום.
  3. אניה בוקשטיין – כל יום שעובר
    בהפקה משותפת עם ג'וני TYP גולדשטיין, אניה יוצרת זון חדש לגמרי בקריירה ומטשטשת את כל מה שהכרנו על הפופ הישראלי היום. 'כל יום שעובר' עשה את הפריצה שלו בתחנות הרדיו ומתקשה לעזוב למעשה את מי שמאזין לו; כל מה שצריך זו רק שמיעה בודדת בשביל להבין יותר (י ו ת ר) כי ניצב משהו איכותי לפנינו.
  4. כהן@מושון ודנה פרידר – כל אחד
    אחד מהפרוייקטים המעניינים יותר של השנה החולפת – אלבום מחווה לשיריה של מלכת הזמר העברי, שושנה דמארי. אז נעזוב רגע את שירי המלחמה ואת ארץ ישראל היפה והנושנה, כהן@מושון לוקחים את השיר לוויב אחר לגמרי ומעיפים אותו לשחקים חדשים לגמרי בביט היפהופ בועט בסימפולים בלתי נמנעים שיוצרים אווירה שלמה שאפילו נותנת את הלגיטימציה של השירה האוורירית של דנה פרידר.
  5. מאיה בוסקילה – תקשיבי לי
    אחרי שתיקה ארוכה בקריירה הענפה של הזמרת והפה, מאיה בוסקילה חזרה אל הפלייליסט האישי שלי יחד עם 'תקשיבי לי' – בלדה שחוזרת למוטב החל בתחילת העשור ומפגינה את כל מה שאהבנו בגברת. בקול רועד שנותן כבוד לריטה ובאקוסטיקה מוכרת מלהיטים נושנים של שירי מימון, מאיה עושה שימוש נהדר בכתיבה מרגשת וכלי נגינה מועטים רק בשביל לעטוף את המאזין, להניח אותו בפינה ולתת לו לבכות בשקט.
  6. ארמון – מפל
    התעשייה המקומית מעכלת לאט לחיקה את כל האסכולות האירופאיות הטרנדיות בכל הנוגע לפופ חלומי/IDM מסוג גבוה במיוחד שאנחנו, בני אנוש פשוטים למשמע, מנסים לקבל ובאמת שמוכנים לאכול את מה שמביאים לנו. ארמון עם 'מפל' ובכלל אלבום הבכורה שלהם עושה כבוד לכל אותו בייס ליין לא קוהרנטי ומבולגן כדוגמת החלוצים Helfer וגם Totemo ויוצרים פיוז'ן מסוגנן ונדיר.
  7. קותימאן ופרינסס שואו – Stay Here
    יש צורך אמיתי בלהציג את הלג'נדה וההיסטריה בעולם המוזיקה, קותימאן? הדיג'יי שסובב את היוטיוב על האצבע הקטנה עם קטעים אינסטרומנטליים שאוחדו לכדי יצירה מרתקת אחת עושה זאת שוב פעם ומציג עוד פיסה גאונית של סאונד עתידני, מסוגי הסאונד שילמדו בהרצאות בבתי ספר מקצועיים בעתיד. 8
  1. יובל דיין – בשעה טובה
    מוכרח לציין למען הפרוטוקול – אינני נמנע עם חסידי הפלייליסט המיינסטרימי, מתכחש להאכלת הפייבוריטים בתחנות הרדיו ולא, אינני מקבל את יובל דיין כאחת משורות הקול הים תיכוני החדש אבל לעזעזל, איזו יצירה. 'בשעה טובה' לקח את הפרספקטיבה של מה שידענו על ענוג, מערבב טוב טוב את כל מה שידענו על הבוזוקי יחד עם מניירות ארצי למיניהם ומתקבלת כאן עבודה לא רעה בכלל.

הרשימה של זך שאול

  1. ישי ריבו – מציל אותי כל יום
    השילוב של הקול הנהדר, הטקסט המצוין ואווירת הקאנטרי הישראלית הצליחו לכבוש אותי. ישי ריבו מעניק לנו צד מאד מיוחד ומעניין במוזיקה הישראלית.
  2. מתי כספי – אין אף אחת כמוה
    למעט הפזמון האחרון המעט מוגזם לטעמתי, מתי כספי הצליח לכתוב עוד קלאסיקה.
  3. אמיר דדון – אם הייתי מוכן
    הקול של דדון פשוט מושלם ובשיר הוא מצליח להביא משהו יותר אנרגיטי ממה שאנחחנו רגילים אליו. שיר מעניין וכיפי ולא אופייני לדדון.

Totemo – Seesaw. 22
אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה שמעתי שיר פופ ישראלי טוב באנגלית. טוטמו מצליחה לעשות את מה שהרבה ניסו לעשות לפניה  בהצלחה ענקית. אין ספק שצפוי לה עתיד מזהיר בתחום.

  1. מלכה באיה – חי לא בלחץ
    למרות חוסר ההברקה, מדובר בשיר שפשוט כיף לשמוע שוב ושוב.
  2. יעל בורגר – 12Months
    בורגר המוכשרת הצליחה לענג את אוזניי עם שיר פופ בוגר ואיכותי, שבשילוב מקצב טריפ הופ וסאונד ניו סקול מבריק מצליח להיות אחד השירים האיכותיים ביותר בשבילי בז'אנר השנה. הספק מדהים במיוחד לאור העובדה כי היא בת 23.
  3. Him & Me – Taste the Wine
    דן פטרה ותום אייזן ריגשו אותי מהפעם הראשונה ששמעתי אותם, וTaste the Wine לא יוצא מהכלל. אווירת הפולק הקסומה, נעימות הגיטרה, כלי ההקשה הוורסטילים וכלי המיתר האווירתים בשילוב קולם הסוחף של פטרה ואייזן, מלווים אותנו לאורך מסע מרגש ונעים לכל.
  1. Maya Isacowitz – Wild Sea
    איזקוביץ׳ בבלדה יפיפיה עם ניחוחות פולק-רוק שהצליחה לרגש מהשנייה שקולה נכנס למיקס. עם הפקה מפוצצת וחכמה של לא אחר מיונתן דגן (J.Views), מצליחה איסקוביץ׳ לבלוט בתחום מעל דומיה בארץ ובעולם, ואין לי ספק כי תגיע רחוק.

 

הגב עם פייסבוק

גלול למעלה