בלוג המוזיקה של לינקטון - התחנה הראשונה של המוזיקה בישראל

אתה כאן: בית | החבר'ה הטובים | החבר'ה הטובים של לינקטון – האזינו לפסקול שאביטל גונן הכין לכם לסופ"ש

החבר'ה הטובים של לינקטון – האזינו לפסקול שאביטל גונן הכין לכם לסופ"ש

החבר'ה הטובים של לינקטון – האזינו לפסקול שאביטל גונן הכין לכם לסופ"ש

הכירו את החבר'ה הטובים של לינקטון: פרויקט חדש בו עורכי המוזיקה המובילים בארץ משתפים אתכם בלינקטונים שהכי עשו להם את זה בשנה החולפת. מדי שבוע ביום חמישי יעלה פלייליסט לערוץ היוטיוב של לינקטון ולבלוג של לינקטון.

השבוע ערך את הפלייליסט אביטל גונן, העורך המוסיקלי הראשי ועורך המצעד ברדיו קול רגע. גונן בן 46. גר במושב מולדת שבאזור הגלבוע. אוהב ועוסק במוזיקה ובאקטואליה מאז שהוא זוכר את עצמו.

לאחר לימודי מדע המדינה והיסטוריה באוני' העברית עבדתי בחברת 'יפעת' למידע עיתונאי, ומשנת 2002 אני עובד ברדיו קול רגע.
בתחילת עבודתי ברדיו עסקתי בעיקר בנושאי אקטואליה. כתבתי והגשתי מבזקים וערכתי והפקתי את התכנית 'מדברים ברדיו' שהגיש חיים הכט ביחד עם אחרים. במקביל, כבר אז, הגשתי מדי שבוע תכנית רוק ומוסיקה אלטרנטיבית בשם 'הצד האחר' (עד היום, כל שני ב 21:00).
בשנת 2005 מוניתי למנהל החדשות של התחנה ולאחד ממגישי מדברים ברדיו, תכנית שאותה אני מגיש עד היום, במקביל לחיים הכט ולחן ביאר. בנוסף הייתי התחקירן הראשי בתוכניות שונות שהגיש חיים הכט בערוץ 2 ('רישיון להרוג', 'בין כרכור לסינגפור', 'הקרב על הבית' ובסרטי התעודה 'טיסה אחת בשבילנו', 'הניצחון הסופי של פליקס זנדמן', 'תוצרת ז'יד' ו'הכינור שחזר').
החל משנת 2009 אני מגיש גם את התכנית האלמנט, אותה ייסד הראל סלוצקי (האיש עם הכובע ליד דומינגז) ובה אני מארח אמנים לשעה של שיחה על אלבומם החדש.
ב 2011 סיימתי את תפקידי כמנהל החדשות, ולאחר כשנה, עם פרישתו של העורך המיתולוגי ריצ'רד פרידמן מ'קול רגע' הפכתי למנהל התקליטייה ולעורך המוסיקלי הראשי של התחנה.
במקביל לעבודתי בתחנה אני עורך הרצאות על תולדות הרוק ומלמד תקשורת, רדיו ועריכת מוסיקה במסגרות שונות.

להאזנה לפלייליסט המלא של אביטל גונן

1. שלום חנוך – אנשים
השיר הטוב ביותר מתוך אלבומו האחרון של שלום חנוך, שנקטל בידי המבקרים. לאורך שנים, שלום הוא האיש שיודע להציב מראה מדוייקת למול המציאות הישראלית, החל ב"מחכים למשיח", המשך ב"א-לי-מות" (שנקטל גם הוא) וחזה כמעט במדויק את רצח רבין ועד "ראש המשלה" של ימי אריק שרון. תחנות הרדיו העדיפו כמובן את "חרש נושבת" השקט והנעים ולא את "אנשים" שנותן ישר בפנים. לא מפתיע.

2. גבע אלון – ים שקט
גבע אלון הוא אחד האמנים האהובים עלי בשנים האחרונות, וגם איש שאני מאוד מחבב. אני סבור שלו ול"פליינג בייבי",יש לא מעט מניות בכך שיותר ויותר אמנים ישראלים שרים כיום באנגלית. דווקא אז הוא בחר לחזור לעברית ועשה את זה נהדר באלבומו "תהיי איתי". זה הסינגל האהוב עלי מתוכו.

3. יזהר אשדות – הבלדה על (תלתלים תלתלים)
זמר, יוצר, מפיק ופרפורמר ענק. באחרונה יצא לי לשדר את המופע החגיגי במלאת 20 שנים לאלבום ההופעה ב"הארד רוק קפה". אצלנו ב"רדיו-בר" בבית קשת זה היה קצת יותר צנוע, אבל לא פחות מענג.

4. יובל בנאי – עוד שיר אחד
סולן להקת משינה בשבילכם ועבורנו כבר מזמן השכן מאילניה (5 דק' מהתחנה). לא יודע אם זה האוויר בגליל התחתון, או שמן הזית שהוא מגדל ומייצר בעצמו אבל משהו טוב עובר על יובל. איש שאני נהנה לפגוש, לראיין, לשוחח איתו על מוסיקה ובכלל ובעיקר לשמוע שר.

5. המשקפיים של נויפלד – קול אחד
לפני שנתיים בערך הוזמנתי יחד עם אנשי רדיו נוספים לאולפן הפרטי של נויפלד כדי לשמוע טעימות מפרויקט "המשקפיים" שמאז הפך להצלחה גדולה. כששמענו את השיר הזה כולנו זקפנו אוזניים. "נו מי זה?" שאל שמוליק בחיוך כממתיק סוד. אנחנו ניסינו לשווא לנחש את שם המבצע, רק כדי שיספר בגאווה שזה היורש לבית נויפלד. יש עתיד.

6. החצר האחורית – נגמרה המסיבה
וואו. זאת הייתה התגובה מהבטן אחרי ששמעתי לראשונה את האלבום של "החצר האחורית". אחד החשובים והנוקבים ביותר שיצאו כאן בשנים האחרונות. על הבמה זה אפילו נשמע יותר טוב. חובה בכל בית.

7. רוקפור – חלקיקי אבק
את האהבה לרוקפור הבאתי איתי מהבית הרבה לפני שהתחלתי לעבוד ברדיו. אולי הלהקה הישראלית הכי אמיצה שיש. הלכו עם המוסיקה שלהם עד הסוף ועד קצה העולם ובחזרה. החיבור המחודש עם אלי לולאי רק עושה את זה עוד יותר טוב.

8. רמי פורטיס – מעיר נעלמים
למרות שלא נעלמתי – התעוררתי.

9. פיטר רוט – הולך לי הפוך
השותף השקט ב"מוניקה סקס". הפיק, עיבד וניגן עם כל העולם ואחותו. מאריק ז"ל, שלמה, שלום, ברי, יזהר, ועד סקעת, טל שגב ואלישע והשודדים. לצערי דווקא הדברים שהוא מוציא כזמר זוכים לפחות חשיפה וחבל, כי יש שם פנינים אמיתיות.

10. בום פם ומאור כהן – יאללה בום
כי מוסיקה צריכה קודם כל לעשות כיף. לא?

11. עידן עמדי – מכתב מהודו
פשוט זמר נהדר ואיש אמיתי וחם. לא מפחד לצאת מאזור הנוחות שלו ולאתגר את עצמו מוסיקלית ובכלל. בכל פעם שאנו נפגשים לאירוח עם אלבום חדש, אני מצטער שהתכנית לא נמשכת שעתיים.

12. ועדת חריגים – אין לי מקום
כמי שאוהב מוסיקה שונה ויוצאת דופן, היה ברור שלהקה עם שם כמו "ועדת חריגים" תקבל אצלי תשומת לב. אבל האמת שכל מי שהתבגר בשנות ה-80 ואהב מוסיקת אינדי גם אז, לא יכול להתעלם מהסאונד האפל, הקודר והנפלא הזה.

13. עמיר לב – איזה חיים
עוד שכן מהגליל שמפלס את דרכו בהתמדה בלתי מתפשרת. טרובדור אמיתי שהוא גם מספר סיפורים נפלא. כשאתה שומע שיר של עמיר לב ברדיו, ברור לך שזה יכול להיות רק הוא…

14. אדם גורליצקי – עוד יום בכפר
יוצר צעיר ומוכשר שכבר הספיק להעניק לנו כמה מלודיות נהדרות. לא חושש להביע את דעתו על המתרחש בארץ ולא מסתתר מאחורי מטפורות ודימויים עמומים. שרק ימשיך כך.

15. דניאלה ספקטור – לווייתן
כי לא כל שיר חייב להיות כיף ולא את הכל חייבים חזק ובכח. לפעמים דווקא הרגעים הללו, האישיים, הפרטיים כל כך, הכואבים לא פעם, הופכים לשירים הכי יפים ונוגעים.

16. מתן אטיאס – כסף טבול בדם
הפעם דווקא תושב הדרום, רוקר אמיתי, שלא מתבייש לבעוט. מוציא בימים אלו את אלבומו השני ששווה לחכות לו. חוץ מזה קצין מילואים קרבי בצה"ל שיצא להגן על הבית ולחם ב"צוק איתן". אז מה עוד תבקשי מאיתנו, מכורה?

17. שלומי שבן – איקאה
פסנתרן בחסד עליון. יוצר מרתק ורב-גוני. חוויה בלתי נשכחת על הבמה. ואם פתחתי ביוצרים שלא מתביישים להציב בפנינו מראה, אז גם הוא מהמצטיינים בכך.
"יש לנו שולחן אוכל, למה עוד אחד?". נשארתי בלי מילים.

18. איה כורם – אשת איש
אני חושב שיוצרים רבים בישראל צריכים לשלוח לאיה כורם מכתבי תודה. המלחמה שהיא ניהלה לבדה על עצמאותה הוציאה את הערמונים מהאש עבור כולם. צריך בשביל זה המון אומץ ונחישות והתמדה וכושר עמידה. אה, ויש לה גם יופי של שירים. (נ.ב. יוצרים צעירים – אל תפספסו את המדריך באתר שלה!)

19. דנה ליקוורניק – ברבור לבן
גם דנה ליקוורניק מנצרת עילית עושה הכל כמעט לבדה. אלבום הבכורה שלה שהפיק יוסי פיין היה מלא סול, וגרוב ובלוז שחור. עכשיו היא עובדת על השני עם Femi Temowo שעבד עם איימי ויינהאוס ז"ל, קורטני פיין, דה רוטס ואחרים. כבוד!

20. ירונה כספי – זו לא אני
מיוחדת. אחרת. שונה ובלתי מתפשרת. זמרת טוטאלית ששרה בדיוק את מה שהיא מרגישה ולא מתעכבת על "מה יחשבו" או "מה יגידו". שמח על כל שיר שהיא מוציאה.

21. oUzo BazooKa – Desert Love
פשוט פצצה של דבר. שיר לפנתיאון.

22. Acollective – Custom
כנראה עדיין הלהקה הכי טובה שרבים כאן לא מכירים, וחבל. אמנם חתונת יוסי את נינט חשפה קצת את הקולקטיב גם לשאר עמישראל ועדיין, שבעה מוסיקאים מעולים שמוציאים תחת ידיהם יצירות ואלבומים בלתי נשכחים.

23. ניצן חורש והקאט אאוט קלאב – The Haunted
אני פשוט ממש מרוצה מכל מה שניצן חורש עושה. עפתי בזמנו על אלקטרה, וגם ה"קאט אאוט קלאב" החדש, אמנם הולכים בכיוון קצת שונה, אבל עדיין עושים אחלה רוק'נרול. מהפייסבוק נמסר שהם ממש עכשיו מופיעים אי שם בערבות רוסיה…

24. Full Trunk – Time For Us To Move
עוד קצת גאווה מקומית. גל ניסמן והחברים מהגליל המערבי הוציאו ממש עכשיו אלבום שני. בלוז, רוק וסאונד שנשמע כאילו נלקח היישר מהסבנטיז. תענוג.

25. המפשעות – צרה צרורה
רוק עצבני ומלוכלך במובן הטוב של המילה. שלושת האחים לבית ה"מפשעות" משחקים אותה ובגדול. כמו שאיתם צחקתי, לא בכיתי שנים. אבא… אמא…

קרדיט צילום: ליאור פוזניאק

הגב עם פייסבוק

גלול למעלה