הכירו את החבר'ה הטובים של לינקטון: פרויקט חדש בו עורכי המוזיקה המובילים בארץ משתפים אתכם בלינקטונים שהכי עשו להם את זה בשנה החולפת. מדי שבוע ביום חמישי יעלה פלייליסט לערוץ היוטיוב של לינקטון ולבלוג של לינקטון.

החבר'ה הטובים של לינקטון הפעם בעריכת ערן גלובוס, פעיל זכויות אדם, יזם ומפיק תרבות עצמאי, לעיתים שדרן רדיו [תדר, קול ישראל, הקצה] והעורך הראשי של מגזין Andy Was Wrong בשנתיים האחרונות.

 להאזנה לפלייליסט המלא של ערן גלובוס

1. איה זהבי פייגלין – ברלין
בשבועיים האחרונים אני חושב הרבה על מקומות אחרים. בכל הטירוף הזה שבא עלינו, לעזוב זאת האפשרות הכי מזמינה. ביינתים אני פה. זאת לא אמירה כנגד מי שבוחר להתחיל מחדש במקום אחר, רק תובנה: איה זהבי פייגלין שרה את החיים שלנו, את הפחדים שלנו, יפה כל-כך.

2. פורטיס – תולדת הכותרת
תמיד תהיתי מתי הויכוח הקבוע, ״מי גדול יותר – ג'ון או פול״, יעשה עליה. ברי או רמי. התשובה, אגב, בעינה: שניהם. כמה טוב שפורטיס בסביבה.

3. ג'ק אין דה בוקס – גב זריז
כשאומרים ״ההמתנה משתלמת״ מדברים על ג'ק אין דה בוקס. לפי ״גב זריז״ (גרסת הלייב הנפלאה מתנגנת אצלי מ-2012) עושה רושם שהוא הולך לעמוד בכל הציפיות. חכו לזה.

4. נדב גדג' – Golden Boy
גדלתי בבית שבו האירווזיון הוא ערב מכונן. נדב גדג' נתן השנה את אחד השירים היותר טובים של התחרות בשנים האחרונות. אם הוא ימשך להקיף את עצמו באנשים הנכונים, השמיים הם הגבול.

5. סמי בירנבך – אדבר איתך
מחכה מאד להקרנה הבאה לסרטו של מיש, "סוסי נייר". מחכה גם לסופו בשביל לשמוע במערכת של הקולנוע את "אדבר איתך", החידוש המופלא של סמי בירנבוך (אקס מינימל קומפקט) לחוה אלברשטיין.

6. עברי לידר – ילדות והעיר הגדולה
עברי לידר היה עבורי, שנים, הגדול מכולם. קשה להתחיל לתאר את החיבור הרגשי. מאז שגליתי את ״מלטף ומשקר״ בגיל 11 הרפטואר שלו תופס מקום מכובד בשירים האהובים/מושמעים ביותר אצלי. גם לידר וגם אני עברנו הרבה מאז. אני העמקתי למחוזות אלטרנטיביים יותר ולידר הגיע לגיל שבו ראוי להתברגן. המוסיקה החדשה שלו לא יכולה להתחרות עם המטען, אבל הלוא זה תמיד ככה. לכן כשאני שומע שירים כמו "ילדות והעיר הגדולה" אני נורא רוצה להזכיר לכולם שמדובר בסינגר-סונגרייטר הישראלי המשפיע והמכונן של דורנו, לצד אביתר בנאי. זה אומר הכל.

7. עומר אדם – אז הלכתי
כבר כמה שנים אני מדבר בהתלהבות על עומר אדם ונתקל במבטי תוכחה. יגידו מה שיגידו, אדם עושה גם פופ מזרחי מהודק ועדכני [רוב הזמן, יש להודות] וגם בלדות מרגשות באמת, לא המוצר המשעמם והלעוס שאנחנו רגילים אליו. תעטפו את כל זה בקול ענק והגשה נהדרת, תוסיפו, בתקווה, עוד קצת תעוזה והשתכללות בלתי פוסקת, ותקבלו את העתיד של המוסיקה הישראלית.

8. טל פוגל – חיוך
ממשיך להתענג על אלבום הבכורה של טל פוגל ועל היופי העצום שגלום בו. ״חיוך״ הוא רצועה נהדרת מתוכו, מלווה בקליפ של יואב פיצרסקי המוכשר.

9. הילה רוח – אהוב
רוק פמניסיטי בועט ומשובח + חתולים. מה עוד אפשר לבקש.

10. רוקפור – נמר של נייר
מהאיחודים המוצדקים.

 11. צביקה פורס – Let It Rain
ביקום מקביל, צביקה פורס מלחין פסקול למיוזקל הגדול הבא בברודווי ומכבב בו-בזמן כסגן נשיא ארצות הברית בעונה הבאה של "האישה הטובה".

12. שרית חדד – חיכיתי לו
ההופעה הראשונה שלי מעולם הייתה שרית חדד. הקריירה של חדד עוברת בשנים האחרונות בעיקר דברים טובים, אבל לא רק. ״חיכיתי לו״ הוא דוגמה טובה לדברים האלה – כשחדד מחוברת לעצמה, היא הכי גדולה שיש.

13. אביה ויונתן – שורפת
האלבום הישראלי הכי טוב שעוד לא הוקלט השנה. או בשנה הבאה. תחזיקו [לכולנו] אצבעות.

14. יוני ליבנה – אבל הקור
יש לי חולשה לאמנים שמגישים את הלב שלהם, חשוף, למאזין. ליוני ליבנה יש לב יפה [ולא רק]. כוכב עולה.

15. שי צברי – לווי אותי
זה כבר במיינסטרים לאהוב את שי צברי, וזה דבר נפלא כשלעצמו. כל היופי הבלתי נתפס שב״שחרית״ מתנקז לשיאו בשיר הזה, וכל הדיסוננס שהוא החיים שלנו פה מתגלה כשהשדרן ברדיו מציין ״מילים מאת יהודה עמיחי, לחן מאת ברי סחרוף״, ואז שי צברי פותח את הפה והכל מסתדר במקומו.

16. נוריה – Twilight
המשימה שהוטלה עלי, לבחור נציג אחד מאלבום המחווה שעשינו לאליוט סמית', See you In Heaven, היא בלתי הוגנת במהותה.בחרתי בביצוע הפנטסטי של נוריה ל-Twilight. הזמנתי את נוריה להשתתף באלבום הזה עם מעט היכרות והרבה אמונה ויצאתי נסער מנהרות הכישרונות שזורמים סביב הלהקה הזאת. ריד מיי ליפס – מדובר באחת הלהקות הכי אינטילגנטיות ומוכשרות שפועלות פה. מפציר בכל מי שיש לו זוג אוזניים ולב פתוח לאמנים כמו רדיוהד, ספיטריולייזד וביורק להאזין, בדחיפות, לנוריה. אתם תודו לי אחרי זה.