הכירו את החבר'ה הטובים של לינקטון: פרויקט חדש בו עורכי המוזיקה המובילים בארץ משתפים אתכם בלינקטונים שהכי עשו להם את זה בשנה החולפת. מדי שבוע ביום חמישי יעלה פלייליסט לערוץ היוטיוב של לינקטון ולבלוג של לינקטון.

השבוע ערך את הפלייליסט יובל אראל. יובל חי את הסצנה כבר משנות השבעים כשכיכר מסריק בתל אביב הייתה המרכז לחנויות התקליטים. במרוצת השנים הוא הצליח להניח את אצבעו על כמה אירועים מוזיקליים בלתי נשכחים, החל מהפריצה של רמי פורטיס לבמה, עובר דרך הסצנה הראשונית במועדון פינגווין המיתולוגי ועד מופעי הפארק קונצרט משנות השמונים ועד היום. כיום הוא רץ ממועדון למועדון בניסיון לתפוס וללכוד את הצלילים החדשים בסצנה המקומית, אודותיהם הוא מדווח בבלוג הנושא את שמו שהפך למוקד התעניינות הן לחובבי מוסיקה והן למוזיקאים בעצמם. הנה הבחירה של יובל אראל מתוך הסינגלים המושרים בשפה העברית שיצאו השנה בלינקטון.

להאזנה לפלייליסט המלא של יובל אראל

1. מועדון הקצב של אביהו פנחסוב – ליטל
למה? כי מוזיקה נועדה בראשית לחבר בין אנשים, לקרב ביניהם, לשמח, וכמובן להיות מחוברת למקום, החבורה של פנחסוב עושה שמח עם האווירה הכל כך מתאימה להוויה שלנו – לחופי הים התיכון. את ההרכב ראיתי לראשונה במועדון הפסאז' לאחר שסיפרו לי על התופעה, מצאתי עצמי עומד במרכז מעגל סירטאקי, מאז השתדלתי לתפוס רגעים איתם בהזדמנויות שונות, הנה אחד הסינגל קליפים שהם שחררו בקיץ שעבר – ליטל.

2. המפשעות – צרה צרורה
כי הם משוגעים, משתגעים, לא דופקים חשבון, צעירים, פרועים ומלאי שמחת חיים, אם זה קורה כשאילון הסולן נוחת על גג של רכב באמצע רחוב המלך ג'ורג' או כאשר ששה מחליט שחם לו ונשאר לתופף כשרק כפכפים לגופו באחד המופעים ההזויים…כך, או כך, הם מביאים את הווייב הנכון לעיר העברית הראשונה, עם אלבום מצוין ואקלקטי ממנו בחרתי, איך לא, צרה צרורה.

3. הדמעות – לאן נעלמת תוכי?
אפיק פלג, האיש והרעמה הכסופה שמאחורי חדרי החזרות ע"ש ז'אן ז'אק, ומי שעומד מאחורי הפקות אין ספור של תחרויות ללהקות צעירות, מנהל בעצמו הרכב מוזיקלי במסגרתו הוא כותב, מלחין ושר שירי קברט ישראליים באווירה תאטרלית, נתקלתי בדמעות לראשונה באחד מפסטיבלי הסירקוס קור שמארגן איתן רדושינסקי, אחד המוזיקאים המיוחדים בעצמם, ומאז אני לא נפרד מהדמעות, את הסינגל שיצא לפני אלבום הבכורה שנקרא בפשטות אלבום זהב, אני מכיר כבר מספר שנים, בקיץ האחרון הוא שוחרר כסנונית האחרונה לפני האלבום, לאפיק פלג אין צוות וידאו המלווה אותו, כל הקיים ביוטיוב הוא תרומת חברים ומעריצים, אני ביניהם, הנה גרסה לשיר לאן נעלמת תוכ'י?

4. גבע אלון – אבא
אחד הסינגר סונגרייטרים האיכותיים שקיימים בארץ, לאחר קריירה מוצלחת עם צלילים המשיקים לפולק רוק משדות התבואה הכל אמריקאים חזר השנה גבע לכאן ועכשיו, אלבומו האחרון "תהיי איתי" שהופק והולחן יחד עם עמיר לב הוא סוג של תעודת זהות אישית, גבע משקיף לעבר ארץ ישראל היפה ממרומי רמת הגולן, בחרתי את השיר שהקדיש לאביו – אבא, האזינו!

5. דקלון וסגיב כהן – פרח המדבר
אחת מנקודות האור שאני מוצא באוקינוס המוזיקה הימתיכונית, דקלון, מי שהחל את דרכו בחפלות בכרם התימנים בשלהי שנות השישים עם "צלילי הכרם" המיתולוגית", מתווה קו עכשווי דאז ועד עתה למוזיקה הניזונה ממקורות השירה התימנית הטהורה, חובר לדור החדש, לסינגר סונגרייטר סגיב כהן, יוצר וזמר בזכות עצמו, יחדיו הם מגישים מופע, אלבום ושירים שלא נס ליחם ואף חומרים חדשים לחלוטין, רק מרק תימני, סלוף וחילבה חסרים כדי להשלים את ההוויה התימנית השורשית בשירתם, גרוב תימני אמיתי. בחרתי את השיר "פרח המדבר" שסגיב הביא עימו לצמד מעין מחווה לעמיתו הוותיק.

6. דיקלה – אין עוד אהבה כזאת
כי מאז ששמעתי את השיר של דיקלה "אהבה מוסיקה", נדלקתי על הקול המיוחד והמבטא הערבי הכבד שלה, כך גם סגנונה, מוזיקה ערבית עכשווית בעברית, אלבומה החדש שיצא השנה "ואם פרידה" נחשב, לא רק על ידי, כאחת היצירות המצוינות שמוזיקאית מקומית הוציאה תחת ידיה, אין ספק שהצלחתה איננה משהו חולף, היא פשוט טובה.

7. נסרין קדרי – חייאתי
ואם דיקלה רק רמזה לי על המזרח הקרוב, המזרח התיכון, הרי שנסרין קדרי, הזמרת העולה, הערבייה הישראלית, הנערצת על ידי יהודים וערבים כאחד, ממש כפי שזהבה בן זכתה לאהבה בשנות השמונים העליזות טרום האינתיפאדה, לא רק שיש לה נוכחות בימתית כובשת, נסרין מחזיקה בקול מצוין, מבצעת מעולה, ודוגמה אמיתית לדו קיום. לדאבוני החמצתי לאחרונה כמה מהופעותיה בתל אביב, ההפסד שלי, הרווח שלכם הוא הביצוע לסינגל שלה לשיר "חייאתי" שכתב והלחין המנהל שלה חגי אוזן.

8. דודו טסה – לשים ת'ראש
אחרי ההצלחה של הפרויקט העירקי של דודו טסה עם הכוויתים הוא חזר השנה עם אלבום מצוין "עיר ובהלות" מתוכו בחרתי את השיר "לשים ת'ראש". דודו נבחר בידי אקו"ם כמלחין השנה, ובצדק.

9. נאג' חמאדי – תנשום
האמת שחבורת העיתונאים ההזויה הזו היא סוג של צל שרודף אחרי, או יותר מדויק אני רדפתי אחריהם לבל מיני מקומות הזויים (בית העיתונאים) ובחלקם כבר פאסו מהעולם (בלום בר, סאבליים), בשלב מסוים נטשתי אותם לטובת הסצנה הנרחבת, ממתין ומצפה להשקת אלבום שלם, בינתיים הם הספיקו לשחרר כמה סינגלים בודדים, את הכי חמוד שלהם בחרתי להשמיע "תנשום".

10. שי צברי – המלך
את שי צברי ראיתי ושמעתי לראשונה במסגרת פסטיבל פיוט כאשר ליווה את ברי סחרוף במופע אדומי שפתות, הוא הגיח מאחור עם קולו האדיר מלווה בשריקות וצפצופים ומשך את תשומת לבי, מאז אני משתדל להגיע להופעותיו בכל מועדון ותשלובת מוזיקלית אפשרית ברחבי גוש דן, האיש מדהים, לאחרונה השיק את אלבום הבכורה שלו "שחרית" ממנו בחרתי את השיר "המלך".

11. יובל בנאי – עוד שיר אחד
כן, יובל זה הבחור שתמיד הגיע עם שלומי ברכה לחוף הילטון כדי להצטרף לגולשים, תחילת שנות השמונים, יותר מאוחר השניים מנגנים במועדון פינגוין המיתולוגי, צעדים ראשונים למשינה, החוגגת השנה 30 שנות פעילות, יובל בנאי השיק השנה אלבום אישי חדש "עוד שיר אחד", שיר הנושא שלו תופס אותך מיד, אותי במיוחד, כי גדלתי עליו, על האבא, יוסי בנאי, אז יש כאן גרסה רשמית לצד תיעוד שלי ממופע ההשקה.

12. רועי סנדלר – אין את מי לחבק
פשוט נדלקתי על הנער, הוא מוכשר, הוא חרוץ ועתידו לפניו, כמובן שבלי מיכאלה סנדלר, האמא התומכת, הדוחפת והמנהלת רועי לא היה מגיע לתודעה, אך אין ספק שמדובר בכשרון אמיתי, צעיר ורענן שעושה למוזיקה הימתיכונית מה שפבלו רוזנברג עשה למוזיקה הלטינית, רומנטיקה. בחרתי באחד מלהיטיו שיצאו השנה לפני השקת האלבום – "אין את מי לחבק".

13. רותם כהן – אל העולם שלך
כי אם כבר אני נוגע בשירים ישראליים עכשוויים, אין ספק שרותם הוא אחד הכשרונות המצויינים שהשנה האחרונה הביאה לקהל הישראלי, במיוחד לבנות המין היפה המהוות את רובו של הקהל המעריץ, רותם שזכה בתואר הפריצה של השנה בידי אקו"ם, השיק אלבום בכורה "אל העולם שלך", מתוכו בחרתי את שיר הנושא.

14. רועי פרייליך – הלילה היא תרקוד
מאז ימי נערות ריינס רועי פרייליך תפס את תשומת ליבי ואוזני ככותב ומבצע שירים בעלי רוח רעננה ועכשווית בשפה העברית לצד קריצה מוזיקלית לסגנון ההיי אנרג'י של שנות השמונים המוקדמות כשלרחבות הריקודים קראו דיסקוטקים, רועי השיק השנה אלבום סולו העונה לשם "מעלה עשן" מתוכו בחרתי את השיר "הלילה היא תרקוד איתי" בגרסת הוידאו קליפ הרשמית בה מככבים כמה מאנשי סצנת הלילה הצעירה של תל אביב.

15. מאור כהן – אדם אחר
באמת שאין צורך להרחיב על הילד הפושטק הכשרוני כל כך הזה, למן ימי התחתונים של זקני צפת, דרך הזבובים, צמד ראות, הבליינים, ישראלים\פעולה\סקס ועד תפקידי המשחק בארץ נהדרת, השנה השיק מאור אלבום סולו, הוא והגיטרה האקוסטית וזה נקרא "אולי?" מתוכו בחרתי את השיר הפותח "אדם אחר".

16. ויקטוריה חנה – אלף בית
בת הרב מירושלים הלוקחת את השפה העברית ומבוררת ממנה את הברותיה הברה הברה, ויקטוריה חנה הפכה לתופעה מבוקשת בשנה האחרונה ולאחר שנחשפה בפני אלפי הצופים בפצ'ה קוצ'ה האחרון היא הופיעה עם שלל שיריה הנעוצים במקרא, התלמוד והמשנה עם משבי רוח של תורת הנסתר במסגרת פסטיבל שירת הים בפסח האחרון, אין ספק שהשיר הכל כך מזוהה עימה ועם סגנונה המיוחד הוא "אלף בית".

17. בלקן במחסן אורקסטרה – הספסל
מתוך שלל הרכבי הגרוב והנשיפה הממלאים את הארץ אין ספק שבלקן במחסן משלב טקסטים בעברית אל תוך המנגינות המקבלות השפעתן מהבלקן האירופאי בין רומניה בולגריה רביה ושכנותיהן, ראיתי את ההרכב פעם אחת ונכוויתי, הנה הסינגל החדש שלהם "הספסל".

18. גיא ויהל – שמים בוערים
לגיא מנטש ויהל דורון שמורה אצלי בלב פינה חמה מיוחדת, הם היו ההרכב הראשון שראיתי לאחר שהשתחררתי מאשפוז ושיקום ממושכים בעקבות תאונה, אז הם פעלו תחת השם Reavel Day, בקיץ הקרוב הם עומדים להשיק אלבום חדש, מתוכו בחרתי את השיר "שמיים בוערים".

19. צחי הלוי – ולי יש אותך
מעבר לתפקידו של צחי במסתערב בפאוד'ה או כרזי בסרט "בית לחם" הוא יודע לשיר, לכתוב ולהלחין, את אלבומו הראשון "כיוונים" הוא השיק בשנת 2012 והשנה כבר שחרר סינגל ראשון מאלבומו הבא "ולי יש אותך", אני אוהב את השירים של צחי.

20. נעמה כהן – טוב לה גם כשרע
נעמה היא החצי השני של יהל דורון, הגבוה מגיא ויהל, את נעמה לבטח הכרתם כשנחשפה בתוכנית המוזיקה דה וויס, אני מכיר את נעמה מאלבומה הבכורה שלה "שאלות על החיים" שהושק השנה באירוע די צנוע יחסית באברקסס, נעמה כבר שוקדת על חומרים חדשים במסגרת הטייטל החדש Nama אבל אני בחרתי מאלבום הבכורה את השיר "טוב לה גם כשרע".

לבלוג של יובל אראל