מי אתה?
אני אסף הראל, בן 32, אחראי מחלקת בוקינג ב'המון ווליום', שדרן ועורך התוכנית "מהניילונים" ב-88FM וקריין פרסומות. התחלתי את הדרך ב-1997 ברדיו חיפה ומאז ובאופן רציף חיי המקצועיים סובבים סביב עולם המוזיקה, מכל זווית אפשרית כמעט. בין התחנות שעברתי בדרך: ערוץ מוסיקה 24, וואלה!, ידיעות תקשורת ותיאטרון תמונע.
כיצד הגעת לתחום המוזיקה?
הגעתי לתחום פשוט מאהבה טהורה למוזיקה ולרדיו. הכל מתחיל ונגמר בזה. זה הבסיס שמנווט לי את החיים. האהבה הזו הובילה אותי בגיל 15 לעשות קורס רדיו ברדיו חיפה ומשם הכל התגלגל.
מהו ז'אנר המוזיקה החביב עלייך?
אין דברים כאלה. בשנת 2013, כשהז'אנר הוא בשיאו הוא לא בז'אנר. תביאו לי מוזיקה טובה וזהו. אני אוהב מוזיקה גדולה מהחיים, מוזיקה שמרגשת אותי, שעושה לי מצב רוח, שמעיפה אותי כמה דרגות מעל המציאות הקרקעית. אם לדחוק לפינה, אהיה מוכן להודות שאני אוהב רוק בריטי אבל זה יהיה עוול בשבילי ובשביל המוזיקה.
מהו רגע השיא שחווית במהלך הקריירה המוזיקלית?
מוזיקה זה חיים וקריירה במקרה שלי. אני לא אמן אז אין ממש קריירה מוזיקלית, רגע השיא יכול להיות חוויה פרטית או כזו שקשורה למוזיקאים. שיט, איך אני מתחמק מתשובות… רגעי השיא הם הופעות בינלאומיות ופסטיבלים בחו"ל – אלו הן החוויות הפרטיות, מצד אחד, ומאידך התוכניות האישיות שערכתי והגשתי – "הקרנת בכורה" (ערוץ 24) ו"מהניילונים" (88FM).
מהו החלק שאתה פחות אוהב בעבודה שלך?
ביומיום שלי אני במשרד ב'המון ווליום' – סוכנות הבוקינג המובילה ברוק הישראלי. העבודה היא הפקת ההופעות של האמנים הטובים ביותר. בתוך כל זה יש התעסקות רבה בכספים, משא ומתן, תיאומים טכניים, פרסומים… נראה לי שנושא החוזים הוא פחות אהוב עליי.
מה לדעתך התכונה הכי חשובה למי שרוצה לעסוק בתחום?
אהבה גדולה למוסיקה וחריצות. אהבה למוסיקה, לא ממש תכונה, אבל בסיס נדרש בשביל לעבוד בתחום לא מתגמל במיוחד. חריצות – יכולה לעזור בכל מצב, אבל בתחום דינמי שכזה שמתנהג לפעמים כמו ג'ונגל חריצות היא תכונה בהחלט נדרשת.
כיצד אתה רואה את השינוי בתעשיית המוזיקה בעקבות יוטיוב, אייטונס וכו'?
העולם שלנו משתנה בזריזות והשינויים הם עמוקים, ולא רק בתחום המוזיקה. הקצב הולך וגובר ככל שחולף הזמן. תחשבו על אורח החיים שלכם. לתחושתי אנחנו כבר הרבה אחרי ההלם הגדול בכל הנוגע להורדות, קבצים ואינטרנט. תעשיית המוזיקה מנסה להסתגל לכל השינויים הטכנולוגיים האדירים בדומה לתעשיות אחרות – קולנוע, טלוויזיה ועיתונות. בעיני אנחנו נמצאים בעוד שלב התפתחותי של המוזיקה, פסיק קטן בהיסטוריה. מוזיקה מוקלטת קיימת בערך 120 שנה, זהו סך הכל, לעומת היסטוריה אנושית בת אלפי שנים. סבלנות. בינתיים לא חסרה יצירה חדשה ומרגשת.
המלצות לאומן צעיר בתחילת דרכו?
הרבה עבודה קשה ומזל. על מזל אני לא יכול להמליץ, על עבודה קשה כן. אם אתה מוזיקאי – תהיה שם במשרה מלאה (אחרי, לפני ותוך כדי הדיי ג'וב שלך) – תקשיב למוזיקה חדשה, תהיה מקורי, יצירתי, תמצא לך שפה משלך ותתעקש.
צילום תמונה: שרונה גבריאל הראל