קצת על עצמך:
שמי נדב ברנע.
בן 27. מתגורר בתל אביב.
כותב מוזיקה לתאטרון למחול ולקולנוע.
מתי התחלת לשיר?
לא זוכר רגע מסויים.
תמיד זה היה שם, תמיד המצאתי שירים לעצמי, איפשהו בתיכון זה הפך להיות רציני יותר והתחלתי ללמוד פסנתר.
מתי הבנת שהמוזיקה היא לא רק תחביב וזה מה שאתה רוצה לעסוק בו?
כאמור בתיכון, שהתחלתי לנגן על פסנתר, הבנתי שיש מצב שאני אוהב את זה מספיק כדי שארצה בזה כל החיים.
איך היית מגדיר את הסגנון המוסיקלי שלך?
עברית.
זה הבסיס של כל המוזיקה שלי, לא הייתי יכול ליצור בשפה אחרת.
מעבר לזה המוזיקה שאני עושה היא סוג של רוקנרול בעברית.
מהו ההישג הגדול ביותר אליו הגעת עד היום?
כתבתי מוזיקה לכמה סרטים ולמחול שזה סיפוק גדול.
ניגנו את האלבום הראשון שלי יפה ברדיו וזה היה מאוד מרגש עבורי.
הופעתי בבארבי וגם זה היה חלום גדול שהתגשם.
מעבר לזה למדתי להכין אורז מופרד אחד אחד וזה גם הישג.
מהו החלום המוזיקלי הגדול ביותר שלך?
להתפרנס בכבוד.
מודלים לחיקוי/השראה?
טום יורק, ג׳יימס בלייק, מאיר בנאי, אוהד נהרין.
עם מי היית רוצה להקליט דואט?
עם אמא שלי.
האם מלבד ביצוע השירים אתה גם כותב/מלחין/מעבד?
אני מעבד ומלחין ומפיק את כל החומרים שלי.
יש לך אמונות תפלות או הרגלים מיוחדים לפני הופעה?
אני משתדל לרוץ או לעשות חימום פיזי לפני הופעות.
מלבד זה יש תחתוני מזל.
באילו קשיים נתקלת בדרך להפקת השירים הראשונים שלך?
הכל קשה במוזיקה בארץ
איזו פלטפורמת מדיה נתנה לך במה וחשיפה הכי גדולה?
אינטרנט, הכי נגיש, הכל קורה שם.
האם במקביל להוצאת סינגל אל הרדיו קידמת את השיר באמצעות רשתות חברתיות? מהלכים מיוחדים שעשית?
פייסבוק כמובן הוא מקום שבו הכל קורה, אם בקישורים ליוטיוב או קידום של חומרים, הכל מתחיל שם.
טיפ חשוב ואישי לאמנים מתחילים?
להנות מהדרך. מטרה זה לבנות.
בימים אלו אני עובד על…
מוזיקה לפסטיבל עכו.
אלבום שני.
אם לא הייתי מוזיקאי, הייתי רוצה להיות…
אייל שני.
ולסיום – מסר לאומה:
"מי שמאמין לא מפחד".