ספר לנו קצת על עצמך:
מאז שאני זוכר את עצמי נמשכתי למוסיקה ורציתי להיות זמר. הייתי נסגר בחדר במשך שעות ושומע תקליטים. זכרתי מילים של שירים רבים בעל פה וקראתי כל פיסת מידע על זמרים שאהבתי.
גדלתי במושב חקלאי בשפלה, לאבא שעבד קשה לפרנס את 11 אחיו ואחיותיו הקטנים וכמו כן לפרנס גם אותי ואת חמשת אחיי ואחיותיי הגדולים. הייתי בן הזקונים אבל לא יכולתי להתפנק יותר מידי ובשנות ילדותי המוקדמות קמתי בארבע, חמש בבוקר לעבוד בחקלאות.
הקשר שלי עם המוסיקה לא היה רציף. המשפחה לא תמכה והייתי ילד מאוד ביישן. ולכן לא מימשתי את האהבה האמיתית שלי בגיל מוקדם. הצטרפתי כרקדן ללהקת המחול "רבידים" בלוד וכך בעצם הגשמתי את הרצון שלי להיות קרוב לבמה ולעולם המוזיקה ע"י ריקוד. אחרי סיבוב הופעות באירופה התגייסתי לצה"ל. לא הלכתי להיבחן ללהקה צבאית כי פחדתי, אבל כמה חודשים מועטים לפני הצבא אזרתי אומץ ושרתי בפאבים שונים בת"א ובבת ים. ההתלהבות מצד הקהל הייתה גדולה אבל מאחר והייתי ילד טוב והבנתי שהמשפחה שלי לא מתלהבת מכל עניין השירה הפסקתי. חזרתי לשיר שוב לפני 12 שנים. כל אותו הזמן המוסיקה והשירה לא הפסיקו לחלחל בי והודות למחמאות הרבות שקיבלתי מהמורה שלי לפיתוח קול חזרתי לשיר ואני לא מאמין שמשהו היום יגרום להפסיק לשיר וליצור.

האם מלבד ביצוע השירים אתה גם כותב/מלחין/מעבד?
את כל שירי אלבום הבכורה "עולם של יופי" והאלבום השני "נפתח לעולם חדש" כתבתי והלחנתי בעצמי.

מתי הבנת שהמוזיקה היא לא רק תחביב?
ביום שעליתי על במה והופעתי בפני קהל, הבנתי שאני עושה עוול לעולם אם לא אמשיך להופיע. פתאום קלטתי שיש לי יכולת לשמח ולרגש אנשים. שמעבר לרצון שלי לשיר וליצור יש עולם בחוץ שאני יכול לתת לו כמה רגעי חסד וברגע שאתה מבין את זה אתה לא יכול לוותר על המוזיקה. זה כבר חזק מימני. למרות שהדרך לא קלה ויש הרבה עליות וירידות בדרך אני מבין שאין לי דרך אחרת..

איך היית מגדיר את הסגנון המוסיקלי שלך?
מבקרים הגדירו את שני האלבומים הראשונים "בלדות פופ-רוק". כמו כן אני מופיע 10 שנים עם מופע של שירי שנסון צרפתיים ואני משער שהסגנון שלי מושפע גם מהשנסונים. הסגנון של האלבום השלישי ילך לכיוון של פופ אינדי.

מהו ההישג הגדול ביותר אליו הגעת עד היום?
יש לי הרבה הישגים גדולים. אין רק הישג אחד. כל הופעה שאני מוזמן אליה זה הישג מבחינתי. שום דבר לא מובן מאליו. כמו כן כל השמעה והורדה של שירים שלי זה גם הישג.

מהו החלום המוזיקלי הגדול ביותר שלך?
החלום הגדול הוא שהמוזיקה שלי תגיע לכמה שיותר אוזניים שיוכלו להינות ולהתרגש ממנה ושאני ימשיך להיות מוזמן להופעות בארץ ובחו"ל.
כמו כן יש לי הרבה רעיונות בראש והייתי שמח לשבת עם זמרים, לשמוע את סיפור חייהם ולכתוב להם מילים לשירים ולחנים ואולי אפילו לכתוב עליהם ספר.

מודלים לחיקוי/השראה?
אנשים חדורי אמונה ואופטימיות. אני מעריץ את כל אותם זמרים ואמנים, שנלחמים על כל פיסת השמעה ברדיו ועל כל הופעה ולא מוותרים על החלום לעשות את מה שהם מאמינים בו למרות המחיר הכבד, הדרך הקשה, והנפילות הרבות בדרך.

עם מי היית רוצה להקליט דואט?
יש כל כך הרבה אמנים מוצלחים ומוכשרים במדינתנו ובעולם כולו ואשמח לעשות איתם דואט. אני אשמח לשמוע הצעות. כמו כן אני מופיע כבר כמעט 10 שנים במופע דואט של שנסונים צרפתיים עם הזמרת חנה צרפתי והייתי שמח אחרי כל השנים האלה להקליט איתה סינגל חדש לרדיו.

יש לך אמונות תפלות או הרגלים מיוחדים לפני הופעה?
אין אמונות תפלות אבל יש לי הרגל קבוע לשמוע קלטת של תמי קצין, המורה שלי לפיתוח קול, ולעשות נשימות ופיתוח קול תוך כדי.

באילו קשיים נתקלת בדרך להפקת השירים הראשונים שלך?
יש הרבה קשיים. הקושי הראשון והעיקרי זה הקושי הכלכלי. כל הכסף שהרווחתי בהופעות הלך להקלטות של שירים חדשים והרבה שנים גרתי אצל ההורים במושב בגלל זה. קושי נוסף שאני חש עד היום זה ההקלטות באולפן. קשה לי לשיר שאין קהל מסביבי ואין את האנרגיה שיש בהופעה, וגם אני לא מצליח להרגיש אף פעם שעשיתי את הכי טוב שלי.

פידבק מיוחד שקיבלתם מהתקשורת/ קהל?
כשהוצאתי את האלבום הראשון והשני התרגשתי מכל התייחסות, גם אם היא הייתה שלילית. למזלי זכיתי להרבה תגובות חיוביות. הפידבק שאני זוכר היה מתוך מעריב לנוער שבו נכתב: "עמית חיו הוא בחור צעיר ומוכשר… בין המילים והלחנים אפשר לזהות לא מעט כישרון … הוא יגיע רחוק".
מהקהל שמעתי המון תגובות אבל הפידבק שאני לא מפסיק להיזכר בו מאז ועד היום היה של מישהי שאמרה לי: "אני סובלת מכאבים איומים ובמהלך ההופעה שלך לא הרגשתי שום כאבים ואני רוצה להודות לך על זה".

טיפ חשוב ואישי לאמנים מתחילים?
לא להתמקד רק בתוצאה, להינות מהדרך, ולהמשיך להאמין.

בימים אלו אני עובד על…
אני עובד על אלבום שלישי עם אלון יהודה ושיקו פלדמן. האלבום יכלול שירים מקוריים שלי (מילים ולחן) וגם קאבר חדש.
כמו כן לפני כחודש יצא לאור ספר פרוזה ראשון שכתבתי "דואר נע פריז-רמלה" ואני בדיאלוג עם גורמים שונים לגבי עריכת הספר לצורך תסריט לסדרת טלוויזיה.

אם לא הייתי מוזיקאי, הייתי רוצה להיות…
אני משער שהייתי עוסק ביצירה. כבר שנים מתפרנס גם מעיצוב גרפי. אז כנראה מעצב גרפי, פזמונאי, סופר.

ולסיום- מסר לאומה:
בואו ננסה להיות פחות גזעניים. בוא נקבל את האחר, את השונה מאיתנו, בוא נסתכל באהבה ובסובלנות כלפי האנשים הסובבים אותנו. לא כולנו נולדנו דומים כי כך ברא אותנו הטבע/האלוהים וכך זה צריך להיות. בוא נוקיע וננדה רק את מפירי החוק ואת אלה שפוגעים בזדון בזולתם.

אתר | סלקום | אורנג' | פלאפון | itunes | Bandcamp | פייסבוק | יוטיוב | CdBaby | אמזון | soundcloud | emusic | rhapsody