בלוג המוזיקה של לינקטון - התחנה הראשונה של המוזיקה בישראל

אתה כאן: בית | אמנים | הכר את האמן - שרי אלפי

הכר את האמן - שרי אלפי

הכר את האמן - שרי אלפי

ספרי לנו קצת על עצמך:

נולדתי ברמת-גן.
מאז לא זזתי הרבה – אני גרה היום באותו הרחוב שבו גדלתי, עם בעלי ושתי הבנות שלי.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני על במה. מנגנת על פסנתר מגיל 6 ומשחקת בקבוצת "חוג הבימה לנוער" ואחר-כך ב"קאמרי צעיר".
אחרי מגמת המוסיקה בתיכון, הייתי בלהקה הייצוגית של חיל החינוך ואחר-כך סולנית הרכב הג'אז של חיל החינוך. כשהשתחררתי, שיחקתי במספר סדרות בטלוויזיה והופעתי עם חומריים מקוריים שלי.
ב2008 הוצאתי שני סינגלים: "אל תלך עכשיו" ו"אני עוד ממשיכה" שזכו להצלחה יפה.
ב-2010 שרתי בפרויקט "The Sound of Camden" שיצא בבריטניה, בהפקתו המוסיקלית של רואי סלע, לצד סולנית ה""Sugababes לשעבר, מוטייה בוואנה.

בשנים האחרונות צללתי פנימה לתוך המוסיקה העיראקית. למדתי שירים עיראקים ישנים מהזמרת המדהימה אימאן.
אחרי התעמקות בתוך המוסיקה הזו והופעות משותפות עם נגנים וזמרים עיראקיים, התחלתי לכתוב שירים שלי שמתכתבים עם השירים המסורתיים האלה, בטקסט ובמנגינה.
לפני כשנתיים התחלתי לעבוד עם המפיק רואי סלע שהביא אל התערובת הזו את המוסיקה האלקטרונית ונוצר לנו האלבום "ימים חמים".

האם מלבד ביצוע השירים את גם כותבת/מלחינה/מעבדת?

כתבתי את כל הטקסטים באלבום החדש והלחנתי את רובו למעט שני שירים שהלחנתי יחד עם רואי סלע.
אני כותבת מגיל צעיר. לאחרונה מצאתי שיר שכתבתי בגיל 8 והופתעתי לגלות איזה נפש זקנה הייתה לי.
אני זוכרת שבגיל 9 כתבתי, ביימתי והפקתי הצגה בבית-ספר לכבוד פורים. באחד הקטעים שרתי שם את השיר Summertime כשאני מחופשת לחיפושית.
לא לגמרי ברור מה חשבתי לעצמי…

מתי הבנת שהמוזיקה היא לא רק תחביב?

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי על במה. שיחקתי, שרתי. לאחרונה גם כתבתי תסריטים לטלוויזיה.
אבל כשהבת הבכורה שלי שאלה אותי בפעם הראשונה לפני ארבע שנים מה המקצוע שלי – עניתי רק במילה "זמרת".

איך היית מגדירה את הסגנון המוסיקלי שלך?

ההגדרה הכי טובה למוסיקה שלי היא "אלקטרו-חפלה".
המוסיקה היא שילוב בין מוסיקה אלקטרונית למוסיקה יהודית-עיראקית.

מהו ההישג הגדול ביותר אליו הגעת עד היום?

הופעתי לאחרונה בבריטניה ובהולנד עם שירים מתוך האלבום החדש, עם הזמר ונגן העוד העיראקי איחסן אימם והמוסיקאי האירני סהנד סהבדיוואני ומתוכננות עכשיו עוד הופעות בחו"ל.
אבל ההישג הגדול ביותר שלי הוא שלמדתי איך לשלב בין החיים המקצועיים שלי שמלאים הרפתקאות לחיי המשפחה שלי שמלאים באהבה.

מהו החלום המוזיקלי הגדול ביותר שלך?

לשתף פעולה עם אומנים שאני אוהבת מהארץ ומהעולם ולהופיע כל יום.
הופעות זה הדבר שאני הכי אוהבת במקצוע. יש שני רגעים קסומים ביותר לאומן יוצר – הרגע ששיר נוצר והרגע שאתה מופיע איתו על במה.
אז אני מאחלת לעצמי הרבה רגעים של קסם מול הפסנתר ובאולפן ההקלטות של יצירה של משהו חדש שנולד לאוויר העולם, וגם רגעים קסומים לא פחות שבהם אני חולקת עם עוד אנשים את כל מה שנוצר וחוגגים את זה יחד.

מודלים לחיקוי/השראה?

אבא שלי הוא מקור השראה מאד גדול בשבילי. לתעוזה, יצירתיות ואהבת אדם.
חלק מהתהליך הראשוני של החיבור למוסיקה העיראקית בא ממקום של רצון לעשות לו נחת. היום זה כבר מרגיש לגמרי חלק ממני.
יש תרבות שלמה של נגנים מדהימים שניגנו בעיראק עם הזמרים הכי גדולים. האומנים היהודים העיראקים היו ממש אייקונים בעיראק, וכשהגיעו לישראל הפכו לאומנות שוליים.
מעבר לזה שהמוסיקה הזו מרגשת אותי ומפרה אותי לכתוב וליצור, חשוב לי מאד להנגיש לקהל הישראלי את היופי הגדול שבתרבות המוסיקלית הזאת.

עם מי היית רוצה להקליט דואט?

יש הרבה אומנים שהייתי שמחה לעבוד איתם. אם הייתי צריכה ללכת על הפנטזיה הגדולה אז דואט עם לאונרד כהן.
שנייה, אני ארים לו טלפון לסגור את זה.

יש לך אמונות תפלות או הרגלים מיוחדים לפני הופעה?

יש תרגיל פיתוח קול גאוני של נירה גל שנקרא "הליכת הנמר". זה נראה די הזוי מהצד אבל עובד מעולה.
אני עושה את זה תמיד לפני שאני יוצאת מהבית להופעה. הבנות שלי אוהבות מאד לעשות איתי תרגילי פיתוח קול ובמיוחד את זה.
בשנייה לפני שאני עולה לבמה אני לוקחת נשימה, מתפקסת ומזכירה לעצמי להנות מכל שנייה שאני עושה את מה שאני כל-כך אוהבת.

באילו קשיים נתקלת בדרך להפקת השירים הראשונים שלך?

אני לא מגדירה את הדברים כ"קושי", זה חלק מחבלי הלידה בתהליך מרגש ומורכב של יצירת אלבום.
אני שמחה גם על הקושי וגם על האושר באותה המידה. משניהם אני צומחת.

פידבק מיוחד שקיבלת מהתקשורת/ קהל?

אחת הביקורות המרגשות שנכתבו עליי לאחרונה הייתה של שחר אמאנו בידיעות אחרונות. הוא כתב עליי בדיוק רב בלי להכיר אותי בכלל וזה ריגש אותי מאד –
"קשה להיות שרי אלפי. תמיד יתייחסו אלייך כאל הבת והאחות של, ופחות אל הקריירה שאת מפתחת כזמרת…אחרי שני סינגלים של מוזיקה אלקטרונית מסומפלת בצלילים ושירה עיראקית, הופך הדיסק הבא של אלפי לאחד המסקרנים…היא נותנת למילים הכואבות
שלה, בשילוב משפטים מהשירים ההם, טאצ' יותר עכשווי. החיבור המעולה והשירה החדשנית של אלפי, שגם הלחינה, מעידים על תעוזה רבה – וזה מצליח. האוזן צמאה למשהו אחר, איכותי יותר, שמחבר את העבר עם ההווה בצורה שתעשה טוב לשני הצדדים, ולפי מה שנשמע כרגע, אלפי מצאה את השביל המחבר בין העבר להווה. בעיקר היא מצאה את הנוסחה שתוציא אותה מהתיוג האוטומטי של בת למשפחת אלפי, ותציג אותה כשרי אלפי, זמרת עם אופי ואמירה, כזו שלא מפחדת לקחת סיכונים".

טיפ חשוב ואישי לאמנים מתחילים?

אם זה בוער בכם בצורה כזו שאין מצב שאתם מסוגלים לוותר על זה – לכו על זה עם כל הכוח.
יש ציטוט של הפסיכולוג אברהם מאסלו – אחת המנטרות שמלוות אותי מגיל צעיר – שאומר: "מוזיקאים חייבים לעשות מוסיקה, ציירים חייבים לצייר, משוררים חייבים לכתוב שרים, אם הם רוצים לחיות בשלווה עם עצמם. מה שאדם יכול להיות – הוא חייב להיות".

תחלס, זה נשמע הרבה יותר טוב באנגלית:
 "Musician must make music, an artist must paint, a poet must write, if he is to be ultimately at peace with himself. What a man can be, he must be".

בימים אלו אני עובדת על…

סינגל חדש, שלישי במספר, מתוך האלבום "ימים חמים".
השיר "ילד" הוא אחד השירים המיוחדים בשבילי באלבום. זה שיר שהתחלתי לכתוב מיד כשקמתי משינה איזה בוקר והפסקתי באמצע כי הוא הציף אותי מדי.
אחרי חצי שנה חזרתי אליו והוא פתאום ברגע הפך שלם – המילים והלחן נכתבו בו זמנית מול הפסנתר. ההפקה המוסיקלית של רואי סלע נתנה לשיר עוד שכבה שמאד מרגשת אותי.

בימים אלו אני גם מופיעה עם הרכב האלקטרו-חפלה שמביא אל הבמה את הסאונד העכשווי של האלבום יחד עם הצלילים החמים והשמחים של המוסיקה העיראקית.
ההופעות הם כיף גדול ואפשר להתעדכן בתאריכים בפייסבוק שלי ובאתר.

אם לא הייתי מוזיקאית,  הייתי רוצה להיות…

פסיכולוגית, אולי בימאית – מרגיש לי ששני המקצועות האלה מגיעים מאותו עולם באיזושהי דרך.

ולסיום- מסר לאומה:

תהיו טובים לעצמכם.

הופעה הקרובה:
תיאטרון גבעתיים – 16 לאוקטובר ; 21:30

לכרטיסים

 

יוטיוב | אתר רשמי

הגב עם פייסבוק

גלול למעלה