הכר את האמן הפעם עם עדי אליס, זמרת ויוצרת רוק-פופ ישראלי, עובדת על אלבום בכורה.

ספרי לנו קצת על עצמך:
אני עדי, זמרת ויוצרת מוזיקה ישראלית. במקור מת"א, כיום מתגוררת בעוטף עזה. אחרי הרבה שנים של עשייה מוזיקלית הגעתי לרגע שבו החלטתי להוציא אלבום שמאגד בתוכו שירים שנכתבו על פניי מספר שנים. כמעט כל אחד מן השירים מסמן תקופה בלתי נשכחת בחיי.

האם מלבד ביצוע השירים את גם כותבת/מלחינה/מעבדת?
אכן. וזה נכון גם לגביי כל שיריי האלבום הנוכחי אותם כתבתי הלחנתי ועיבדתי (שני הסינגלים הראשונים 'קרוב לעצמי' ו'בא וחוזר אליי' עובדו והופקו בשיתוף פעולה שלי עם עופר אמבר, מבעלי אולפני 'אומה סאונד'. כ"כ אהבתי את התוצאה שאני מתארת לעצמי שנמשיך עם העבודה המשותפת גם בשאר השירים).

מתי הבנת שהמוזיקה היא לא רק תחביב?
אני מניחה שעד שלא מרוויחים מהמקצוע הזה סכום כספי קבוע שבאמצעותו ניתן לסגור את החודש- מדובר בעיסוק שהוא בגדר תחביב, ובשביל להתפרנס חייבים בנוסף גם "עבודה יומית", זה לפחות מבחינה טכנית. אבל אם נשים את זה בצד, הקלישאה הזאת שאומרת "המקצוע בחר בי" היא לגמרי נכונה. המוזיקה תמיד הייתה שם בשבילי. בטוב וברע ובכל פעם הצילה אותי מחדש. גם אם ניסיתי "לברוח" מהזהות הזאת בעבר זה היה לשווא. זה כמו לברוח מעצמך. אז לשאלתך- מבחינה כלכלית עדיין קשה לי להגדיר את המוזיקה כמקצוע, אבל מכל הבחינות האחרות והבאמת חשובות, זה מקצוע, זאת דרך חיים, זה החיוך והדמעה.

איך היית מגדירה את הסגנון המוסיקלי שלך?
שאלה יפה. לא ממש חשבתי עליה עד שהתחלתי לעבוד על האלבום ושחררתי סינגלים. כשהשירים הגיעו לקהל הם גם הגדירו את הסגנון כ"רוק ישראלי". זה כבוד גדול להיות מזוהה עם הז'אנר הזה ואני זורמת עם זה בכיף.

מהו ההישג הגדול ביותר אליו הגעת עד היום?
תמיד בשאלות כאלה אני מקבלת בלאק אאוט (צוחקת), אבל אם אנחנו מדברות מבחינה מקצועית-מוזיקלית, אני חושבת שההישג הכי גדול הוא דווקא אסופה של דברים קטנים לכאורה שיוצרים אימפקט גדול. כמו למשל ראיון כזה, השמעות ברדיו, קהל שמחבק. זה לא מובן מאליו שרוצים לשמוע אותך.

מהו החלום המוזיקלי הגדול ביותר שלך?
דודי פטימר שאל אותי שאלה דומה בראיון שערך איתי, ואני נשארת עקבית בתשובתי! החלום הגדול הוא להשאיר חותם. להגיע לגיל שבו אסתכל אחורה על פועלי ואדע שהשארתי פה משהו נחמד. אדע שהמוזיקה שלי תתנגן הרבה אחריי.

מודלים לחיקוי/השראה?
כל מי שנופל לקרשים ובונה מהם סולם כדיי לעלות הכי גבוה משם.

עם מי היית רוצה להקליט דואט?
הו!
אז בארץ- יש כמה שאני חושבת עליהם הרבה לאחרונה. אחד בולט מהם הוא מיכה שטרית (מיכה, אם האוזן שלך אדומה לאחרונה ואתה שואל מי חושב/מדבר עלייך, זאת אני)
בחו"ל- סטיבן טיילר יכול להיות מגניב. אולי זה עוד יקרה. קרוב לוודאי שלא.

יש לך אמונות תפלות או הרגלים מיוחדים לפני הופעה?
לפני הופעה אני בעיקר עסוקה בלוודא שהאיפור לא מרוח, שהחולצה לא שקופה, ואחרי שסגרתי את הפינות האלו אני סופרת אנשים בקהל.

באילו קשיים נתקלת בדרך להפקת השירים הראשונים שלך?
אז ככה: מכיוון שאין לי השכלה מוזיקלית (לא למדתי תווים או מוזיקה מעולם, מנגנת גיטרה, מעט פסנתר ומפוחית משמיעה מוזיקלית בלבד) אני מוצאת את עצמי לפעמים עם עיבוד שלם בראש שצריך לבוא לידיי ביטוי על כלי נגינה שונים. אני מניחה שלא תמיד יש לנגנים סבלנות להבין מה בדיוק אני רוצה כשאני מדגימה להם למשל מעבר תופים באמצעות תיפוף גוף מבהיל, שלא נדבר על תיאור תפקיד עבור בס. אז כן, פה ושם יכול להיות קצת תסכול בנושא הזה. לכן מאוד חשוב לדעת גם עם מי לעבוד. לצורך העניין מאז שהתחלתי לעבוד עם עופר אמבר הדברים קורים מאוד מהר. אני תמיד אומרת שעופר מצליח לחבר לי USB למוח ולהוציא כמעט אחד לאחד את מה שאני מדמיינת ולעתים אף יותר מזה, הבנאדם גאון.

מה הכי חשוב לך כשאת בוחרת שותפים ליצירה?
מעבר לדברים הטריוויאליים כמו כימיה בסיסית, מקצועיות, חיבור לז'אנר וכו'… מאוד מאוד חשוב לי שהחבר'ה יהיו נטולי פוזה, אנשים סבלניים, פתוחים לרעיונות, אנשים איכותיים ואם אפשר שיהיו מצחיקים אז זה בכלל זכיה בלוטו. אני חושבת שעד כה דיי הצליח לי. למשל בשיר 'בא וחוזר אליי' עבדתי בנוסף לעופר גם עם עמרי להב שניגן מעברי פסנתר, הוא הציע טונה מהדברים שתיארתי ובראשם סבלנות ומקצועיות. חברתי גם למתופף ניב אטיאס (שעשה עבודה נהדרת ב'בא וחוזר אליי') ולפני זה לגל שוחט (שתופף ב'קרוב לעצמי'), זיו תמרי- שככל הנראה יהיה אחד מהגיטריסטים בהופעות, אפילו בעבודת המאסטרינג בחרתי במאור אפלבאום שהוא אחד האנשים הכי מקצועיים ואנושיים שהכרתי. כל האנשים האלו מדהימים, מלאים בסבלנות אינסופית ונטולי פוזה, חבר'ה שמצליחים לשמוע ולראות את הצד החיובי בהכל, חבר'ה שמבינים שמוזיקה יוצרים קודם כל מהקרביים והלב ואני חושבת שהרבה בזכות זה אנחנו מצליחים להגיע לתוצאות מטורפות בעיניי.

פידבק מיוחד שקיבלת מהתקשורת/קהל?
כל מיניי דברים קטנים סטייל "היא הולכת לכבוש אתכם", "היא מביאה משהו מוכר אבל בכל זאת חדשני", "אחת הזמרות הגדולות", "המיסה אותי", "שווה לעקוב אחריה", כל מיניי כאלה שנותנים את הכוח להמשיך ליצור.

טיפ חשוב ואישי לאמנים מתחילים?
אני עדיין מחפשת טיפים לעצמי. אבל מהנסיון שרכשתי עד כה- תשקיעו בגוף יח"צ טוב!
מכיוון שאני מנסה לקדם את עצמי לבדי כרגע, אני מוצאת את עצמי טובעת בעבודה מאוד קשה של להגיע לאנשי מדיה, לכתוב להם, כמעט להתחנן בפניהם שילחצו על הלינק לשמוע את השיר. זאת אחת הסיבות שלהבדיל מסינגל הבכורה שלא שוחרר דרך חברת הפצה, את השיר "בא וחוזר אליי" כן שחררתי דרך לינקטון, כי הבנתי שאני חייבת עזרה בלהגיע לכל האנשים האלו. אז הפצה ויח"צ זה הטיפ שאני נותנת. ואגב, אפרופו לינקטון, זה זמן מצוין להגיד תודה לכולכם שם, במיוחד ליעל לניר שליוותה אותי בכל התהליך של שחרור הסינגל בצורה יוצאת דופן.

בימים אלו אני עובדת על…
סינגל שלישי שיצא בסביבות אפריל, הסינגל יקדם את המופע החשמלי "מסעותיה של אליס- מופע טרומאלבום" והמופע יקדים את צאת האלבום שעתיד להשתחרר כמה חודשים לאחר מכן.

אם לא הייתי מוזיקאית, הייתי רוצה להיות…
וואו. תרשמו: פסיכולוגית, שחקנית, מנהלת עמותה, קונדיטורית, טייסת, ציירת, תסריטאית, במאית ועוד ועוד…
אבל מוזיקאית נשמע לי מספיק טוב.

ולסיום – מסר לאומה:
"זה לא שווה את העצבים שלכם".

פייסבוק | יוטיוב | אתר