השנה שלי בלינקטון: אנשי יחסי הציבור של ישראל מסכמים שנה בפלייליסט הלינקטונים שהפיצו לתקשורת.
הזדמנות טובה לשמוע את הצד האישי שלהם, לקרוא על החיבור לפרויקטים עליהם עבדו וגם לראות לאילו שירים של אחרים בחרו לפרגן.
לירון פנחסי: "יושבת על המרפסת וסופרת קמפיינים, תודה ללינקטון שגרמו לי לעצור שניה ולהסתכל אחורה על שנה מעניינת ומאוד פורה מאינדי ועד הודי ,היה נהדר, מאתגר ומספק. מחכה לשנה הבאה ולא משנה אם זו עברית או לועזית ולפרויקטים שתביא איתה – שנה טובה!"
להאזנה לפלייליסט הלינקטונים המלא של לירון פנחסי
1. אסתר רדא – different eyes
אי אפשר שלא להשתמש בכותרת שכיכבה בעשרות ראיונות איתה בחמש השנים האחרונות: המלכה אסתר . אמנית מדהימה ומעוררת השראה, שהיא לחלוטין הטוטאל פקאג', ומאחוריה קריירה שהטיסה אותה תרתי משמע למקומות לא יאומנים (על פני חמש יבשות ). את האלבום הטרי והנהדר שלה DIFFERENT EYES כמובן כתבה והלחינה בעצמה והוא עוד עושה את דרכו בעולם. אם האלבום הראשון היה מילקשייק סמיך של סך ששהפעות המוסיקליות שהיוו לה השראה (סול, ג'אז , מוסיקה אתיופית ועוד) הנוכחי הוא תרכיז טהור בעל טעם ברור ומובהק של RNB עם הפקה משגעת של SHUZ . מלכת הנון שלנט היא בעצם מוסיקאית שעובדת מאוד קשה ולא מתפשרת לשנייה על מנת להגיע לתוצאה שאפשר להניח על המדף לצד אלבומים בקנה מידה בינלאומי מהז'אנר, לכן זה כה טבעי עבורה לחלוק במה עם סטינג . ואגב במה, את ההופעות הנוטפות גרוב וסטייל שלה אסור לפספס !
2. אייפ רקורדס – מארינה מקסמיליאן
תמיר מוסקט פתח את שערי המעבדה שלו לכמה מהאמנים הטובים בישראל והתוצאה ? מיינד בלואינג. אולי אחד הפרויקטים הכי שאפתניים ומושקעים שהייתה לי הזכות לקדם. הדיון על מותו של האלבום עוד מתקיים בזמן שהמילים האלו נכתבות, וכנראה שמעולם לא יוכרע. מוסקט החליט שהוא מוותר על הפורמט הרומנטי של התקליט ומוציא סינגלים, כשכל אחד מהם הוא עולם ומלואו – ריליס מפואר שכולל גם קליפ רשמי (מבית היוצר של BONAMZE המעולים) גרסאות לייב, רימיקסים וכולי. את הפצצה הראשונה הטלנו עם מארינה מקסימיליאן בשיר מטריף שכתבה יחד עם מוסקט , ומשם המשכנו לגלעד כהנא ו A-WA בשת"פ מפתיע , רן שם טוב במפגש מחודש עם תמיר מאז ימי איזבו העליזים, אליזה אקוונדו התגלית מחוף השנהב ותומר יוסף בשיתוף פעולה שאולי מתבקש אך הוא הכל חוץ מצפוי. הלייבל החדש של מוסקט מקבל המון תשומת לב בעולם ובצדק.
3. ליאורה יצחק – מעלה מעלה
רמלה לוד פינת בוליווד – ליאורה יצחק הקסומה עם סיפור סינדרלה הודי וערמות של כשרון. בשוק המוסיקה הקטן אך רווי שלנו, אחד האתגרים הוא להביא קול חדש ומובחן ועשייה מוסיקלית עם אותנטיות ומקוריות. לליאורה יצחק יש את כל אלו – ובכמויות, וזה חלק מסוד ההצלחה שלה. בשנים האחרונות אנחנו חווים גל מבורך של אמנים שחוזרים לשורשים התרבותיים שלהם , אצל יצחק זו המוסיקה ההודית אותה למדה כילדה בהודו, שם פיתחה קריירה מפוארת כילדת פלא ולאחר מכן כזמרת מן המניין בבוליווד. לשמחת כולנו היא החליטה לחזור לישראל ולהביא לכאן סאונד חדש, מהמזרח הרחוק למזרח התיכון. במשך שנים שמענו את קולה בדואטים מצליחים עם עידן רייכל הדג נחש ועוד אך זהותה נשארה מסתורית, כשפרצה לקדמת הבמה עם סינגל הבכורה "מעלה מעלה" היה נדמה שהרדיו והקהל חיכו לה בזרועות פתוחות. השיר טיפס למקומות הראשונים במצעדי ההשמעות ונכנס לכל פלייליסט אפשרי. את הריליס שחררנו עם קליפ יפהפה שהביא את רישיקש לשוק של רמלה והוכיח שוב שקליפ מדויק ומושקע יכול לתרום להצלחה של שיר.
4. בלקן ביט בוקס – CHIN CHIN
המפלצת בעלת שלושת הראשים הוציאה השנה את אחד האלבומים המעולים וזה אישית השיר האהוב עליי ממנו, שמדגים את החידושים שהביאו אל ההפקה הנוכחית – הרבה מעולמות ההיפ הופ, סאונד של אל איי ועליהם מוטבעת חזק חותמת האיכות שכוללת עם פלואו יחודי, ביטים מעולם אחר וסקופון חצוף .שלישיית הגאונים תומר יוסף אורי קפלן ותמיר מוסקט הם בעיניי ההשראות הכי גדולות בתחום, בכמעט עשור שאני מלווה אותם בעצמי. בכל אלבום הם משתנים ומביאים משהו רענן שמתכתב עם מגמות בעולם והכי רלוונטי לאותו רגע שבו המוסיקה רואה אור. מסביבם יש תמיד חבורות של נגנים מוכשרים בטירוף ובמקביל לסיבובי ההופעות בעולם ולהצלחה המסחרית הם לא שוכחים או מוותרים על החקירה המוסיקלית או מפסיקים לאתגר את עצמם , BBB הם היפים והנכונים של תעשיית המוסיקה המקומית בכל רגע נתון ולא סתם לא מעט מפיקים גדולים בחו"ל לוטשים עיניים לכיוון הביטים שהם מייצרים.
5. הדס קליינמן ואביב בכר – פעם אחת
בחורף הקרוב יצא האלבום השני של הצמד היפה הזה, קצת לפני ראש השנה והחגים ראה אור הסינגל הראשון מתוכו שמביא איתו רוחות של סתיו והתחלה חדשה. הדס ואביב נמצאים על הבמות שנים, כל אחד נגן עילוי בתחומו (הדס על הצ'לו ואביב על גיטרה וכלי מיתר נוספים), כשכל הזמן הזה כל אחד מהם טיפח מעיין יצירה שלא הפסיק לנבוע, אבל בעיקר אל תוך מגירות או בחוגים קרובים. המפגש ביניהם אפשר למוסיקה הזו לצאת לעולם עם אלבום ראשון שיצא בקיץ 2014, אולי אחד הקיצים הכי קשים במציאות הישראלית. נדמה שהאלבום הזה לא רק חובק, כפי שנהוג לכתוב בהודעות לעיתונות, אלא גם חיבק והיווה נחמה להמון אנשים, הרבה בזכות תחנות הרדיו ששידרו את שני הסינגלים הבולטים ממנו ללא הפסקה. שלוש שנים עברו מאז, גם הדס ואביב עברו שינוי ועם האלבום הנוכחי שיראה אור כאמור בחורף הם מביאים איתם בשורה חדשה , שימוש באלקטרוניקה , כלים חשמליים והפקה מוסיקלית של אמיר צורף המוכשר שאחראי על כמה מההפקות היפות ברוק הישראלי. באלבום יש כמה פנינים שפשוט לא מפסיקות להתנגן לי בראש ובחורף הקרוב כנראה גם אצלכם.
6. אינדינגב
אחד הפרויקטים הכי יקרים לליבי, שאני מלווה זו השנה החמישית. אינדינגב הוא הרבה יותר מפסטיבל מוסיקה סטנדרטי – נטול משיקולים מסחריים וחסויות, אירוע מכונן במוסיקה הישראלית שנולד נטו מתוך אהבה ליצירה העצמאית בישראל. כשהשמש שוקעת בקצה המדבר ואור כתמתם יורד על הבמה משהו בקהל של אינדינגב הופך להיות המחזה הכי יפה בשנה. אינדינגב התחיל כהתאספות קטנה ומקומית לחברים , שהלכה וגדלה כל שנה במשך עשור עם קהל שחוזר, אפילו עם ילדים ומשפחות, התקשורת שהבינה את הכוח הגדול שיש לפסטיבל מוסיקה שלא מורכב כולו משמות גדולים ושבו השלם גדול מסך חלקיו, ועורכי הרדיו שבאים לחוות ולגלות את השמות החדשים והבועטים שזו תהיה שנת הפריצה שלהם. אינדינגב הוא אירוע לאוהבי מוסיקה נקודה. כמה כיף לגלות כל שנה שיש כל כך הרבה כאלה.
7. אסף אמדורסקי – אם נדע להפסיד
כמעט שלושה עשורים של קריירה מדהימה, איך מתחילים לעבוד עם אמן עם רקורד כ"כ מפואר, שהיה אחד האמנים הנערצים עליך עוד לפני שידעת מה זה אייטם? מסתבר שדי בקלות, כשהעשייה כל כך מעניינת והחידושים לא מפסיקים לזרום מכיוון אחד המוחות הכי מבריקים בתעשייה. האלבום היפהפה "פה" שזכה לשבחי המבקרים באופן גורף היה רק יריית פתיחה לשנה עמוסה ומעניינת שלמדתי בה המון על חוסר התפשרות, פרפקציוניזם ולמה הוא לא מילה גסה והרחבת אופקים מוסיקלים ואמנותיים. קורס מזורז ומרוכז ששום בית ספר לא היה יכול להעביר. אמדורסקי הוא הדבר האמיתי: הדיג'יי במועדון, הרוקסטאר על הבמה, המשורר בסלון , בין אם זה בפריים טיים של ערוץ 2 , בבארבי או בהיכלי תרבות, כל צד וצד באישיות האמנותית שלו מטופל עם תשוקה ודרייב שסוחפים את כל מי שבסביבתו וזו היסחפות נהדרת.
8. j.views- into the light
יונתן דגן הוא אלוף בהגשמת החלומות של עצמו. היוצר המשובח הזה שיצר מותג מצליח תחת השם J.VIEWS שאיתו הוא פועל מניו יורק בעשור האחרון – מצליח להיות צעד אחד לפני תעשיית המוסיקה המשתנה תמידית, ואפשר לדבר איתו שעות על השראה. את האלבומים של J.VIEWS אנחנו משיקים במקביל בארה"ב וישראל (ובאינטרנט של העולם) וכל קמפיין כזה מביא איתו ממוחו הקודח של דגן שיתופי פעולה מדויקים, ויזו'אלס יפהפיים ועוד. האלבום האחרון, שהתחיל בכלל בהדסטארט, זכה בפרס אריה הכסף של קאן עם האתר המושקע שליווה אותו שבו תיעד את תהליך היצירה, כלל קליפ שנשלט על ידי קצב פעימות הלב של הצופה, הושק בהופעה בלתי נשכחת באופרה עם 30 נגני תזמורת כשמסביב שמונה מצלמות מתעדות את הקסם בלייב. אם עוד אין לכם סחרחורת חפשו גם את #WEMOVE קמפיין חברתי ענק שמוביל שיר של J.VIEWS וגרם למאות אנשים ברחבי העולם, מריו ועד פריז לצאת לרקוד ברחובות.
פינת הפרגון
9. ג'ימבו ג'יי – עשיתי
לא זוכרת מי זה היה שאמר שאי אפשר לרצות להיות וויראלי. אבל ריליסים כאלו מוכיחים למה הוא צדק. על השיר והקליפ הזה של ג'ימבו צריך להיות כתוב במארקר צהוב "קאלט" וההצלחה שלו ממש משמחת. אני אוהבת את הזווית המעניינת שאנשי הספוקן וורד מביאים איתם לסצינת ההיפ הופ המקומית ולדעתי הם כאן כדי להשאר. ואם גם אתם נדלקתם – לכו לראות את המחזה "תיכון מגשימים" ותודו לי אחר כך.
10. החצר האחורית – העולם שקוף
הפרויקט היפהפה של תומר יוסף, איתמר ציגלר, יענקלה רוטבליט וגדי רונן. הרכב שמכבד את המאזין שלו ועושה את זה בצורה האמנותית הכי כנה שיש. בלי גימיקים ועם המון כוונה בקנה, לא פלא שזה פוגע בול.
11. קובארי – פסים צהובים
לא מפתיע שאת קובארי גיליתי באינדינגב, היא פתחה את הפסטיבל, בבמה הגדולה , בשמים היו ברקים (אמיתיים) והסטאר קוואליטי שלה הגיע אלי מקילומטר. מסקרן לשמוע עוד מהאלבום החדש שבדרך
12. סטטיק ובן אל – טודו בום
בלי להכביר מילים, בלי לדבר על טעם אישי. כששיחה עם שכנים במסדרון נפתחת ב"נו שמעת כבר את החדש של סטטיק ונבאל" מישהו עשה משהו נכון. הצמד הזה הוא צונאמי שלא עושה סימנים של התמתנות ולא לוקח שבויים ואי אפשר שלא להעריך את זה ברמות מקצועיות גבוהות מאוד.