לינקטון – הפצת מוזיקה – הבלוג – התחנה הראשונה של המוזיקה בישראל הבלוג של חברת לינקטון – הפצת סינגלים ואלבומים – החברה המובילה בישראל
השנה שלי בלינקטון: פרויקט מיוחד, בו אנשי יחסי הציבור של ישראל מסכמים את תשע"ה בפלייליסט הלינקטונים, האמנים והפרויקטים שהפיצו לתקשורת.
כאן תזכו לפגוש את הצד האישי שלהם, לקרוא על החיבור שלהם לכל פרויקט עליו עבדו וגם לראות לאילו שירים של אחרים בחרו לפרגן.
תחילת הדרך בתחום של מירב בלומנפלד בתחום יחסי הציבור, הגיעה אחרי עשר שנות קריירה בהייטק והבנה שמשהו שם לא ממש עובד לה..
"רציתי לעבוד בצורה חופשית יותר, להיות כראשונת\אחרונת ההיפסטריות שיושבת שעות בביתי קפה עם הכלבה שלי ולעשות משהו שקשור למוזיקה.
וכך קרה. ההתחלה הייתה מתוך משרד יחצ קטנטן בחברת ההפצה הייפדיליטי והיום אני עצמאית תחת אותו הלייבל שמתגלגל איתי כבר חמש שנים, שנקרא מיוזיק פקטורי.
לאורך השנים, למדתי והתמקצעתי גם בנושא ליווי אישי וקאוצ'ינג ואני מוצאת שהם בדיוק ההשלמה לצד היח"צני היותר מוכר. הנסיונות להשיג אייטמים, השמעות וכתבות הם כמובן ליבת עבודת היח"צ, אך כיוון שלכל מוזיקאי יש לב ענק ורגיש שעובר טלטלות ותהליך מאוד מורכב עם כל שחרור של יצירה לתקשורת והחשיפה שמלווה לכך – הליווי האישי הריגשי הוא חשוב לא פחות.
אני מודה ומרוגשת מכל מוזיקאי שמכניס אותי לעולם שלו. לפרק זמן מסוים אלו יחסים מאוד טוטאליים ועוברים דברים מעניינים בדרך".
להאזנה לפלייליסט הלינקטונים המלא של מירב בלומנפלד
- יואב שושני-כוכבים
איך שנחתתי משבוע מבברצלונה יואב התקשר וישר גרם לי לחייך. לפעמים השיחות עושות ככ נעים, עד שאין לי סבלנות כבר לחכות ולהקשיב לאלבום. וכך היה. אלבום רוק אייטיזי שבא לי טוב מתחילתו ועד סופו. כוכבים, שיר הנושא מתוכו התבלט לי והזכיר לי את להקה רטורית עם השיר "סדר יום", שזה השיר הכי טוב בכל הזמנים. - טלי מן- גוף בגוף
עם טלי עבדתי לפני שנתיים כשרק התחלתי לעבוד כעצמאית. גם כאן, החיבור היה מיידי ואי אפשר לא לאהוב את טלי מן. הצניעות, הכישרון, הרכות, הסטייל, כל אלו ניכרים בשירים שלה. לפני כמה חודשים חזרה אליי שוב עם EP מקסים שהפיק יוסי מזרחי ועם השיר והקליפ הנשי והמדליק והמלא ווייב הזה. - גיטלה- Citrin-Raven
השם של גיטלה היה מוכר לי עוד לפני שפנתה אליי. השירה הפולקית והקול שכל ניסיון לתאר אותו במילים יישמע מגוחך, כל אלו, גרמו לי להתפוצץ מהתרגשות כשהגיעה אליי. קשה לבחור שיר מהאלבום שלה, כל רצועה שם זורקת למקום אחר, ובכל זאת, השיר הזה ממש הימם אותי. בעייני הוא מהטובים שנשמעו במדינת ישראל. - נועה בנתור-After I'm Gone
נועה היא אהבה ישנה ששבה אליי ותמיד תמיד נשארה בליבי. גם כי היא בין הפרויקטים הראשונים שעבדתי עליהם בתחום ולחזור לעבוד יחד זה כמו קאמבק מוצלח לאהוב ישן (מעולם לא קרה לי אבל נראה לי שככה זה מרגיש). כתבתי עליה לא מעט בפייסבוק ובעמוד שלי של מיוזיק פקטורי כי באמת שיש הרבה מה לומר כאן. האלבום השלישי שלה Love and Darkness- שנכתב בזמן טיפולי כימו שחזרו בפעם שנייה הוא פשוט דוגמא מעלפת (לא שחסר כאלה) לכך שמוזיקה היא הדבר הכי חשוב בעולם. כל שיר כאן הוא פלא, הקול שלה יפהפה והאישיות שלה זורחת על פני הכדור הזה. - רות נודלמן- תני בי אור
רות המתוקה הגיעה אליי בזמן המלחמה האחרונה, הפגישות שלנו היו נערכות בין אזעקה לאזעקה והביאו לקרבה אינטימית מיידית. את אלבום הבכורה הנהדר שלה הפיק דודי לוי והוא פשוט מצוין. רות היא דתייה סופר קול, היא מתלבשת יותר יפה ממני, היא גרה בנווה צדק מעל בית כנסת (כל הזמן מזמינה אותי לארוחות !) וכשהיא מנגנת בפסנתר ושרה אני באמת מאמינה לה שיש אלוהים בעולם. השיר הזה שמתחיל בנגינת הפסנתר שובה אותי במיוחד. - מירב הלינגר- חלום
גם מירבי דתייה מסוג אחר. מהסוג הבועט, הסקרן, לא מקבלת דברים כמובנים מאליהם, פמינסטית, חוקרת, בודקת, שואלת וגם כותבת על זה ושרה בצורה הכי חשופה ומרתקת. שומעים קצת ואז ורוצים לשמוע עוד.ועוד. היא פסנתרנית מדופלמת (פסטיבל הפסנתר בקרוב!) והשיר הזה שלה מבחינתי הכי מייצג את מי שהיא ואני מקווה שכל העולם יקשיב לו. באמת. - יעל גיסיס- יום מתבהר
כשעשיתי Play על האלבום של יעל שהפיק והלחין איתמר רוטשילד כמעט התעלפתי. סרייסלי. זה נשמע ממש משנות ה70 עם ניחוח חווה אלברשטייני ויש שם עומק רגשי שהרס אותי. יעל לדעתי היא משהו שאולי ייקח קצת זמן לכולם להבין את הפלא, אבל אם היא תמשיך ליצור אלבומים העולם יהיה מקום טוב יותר. - צינורות – נתחיל הכול מחדש
מדובר כאן באמת בלהקה יוצאת דופן. דתי וחילוני שגרים בירושלים, בין אנשים העמוקים והרגישים שפגשתי בחיי וזה ניכר בכל שיר שלהם. הכתיבה שלהם היא נדירה וכל פעם שאני נפגשת איתם הזמן עוצר מלכת ועוברות להן חמש שעות כאילו היו חמש דק ואז אני מקשיבה לשירים וכל פעם מבינה אותם קצת יותר. זה באמת הרכב שראוי מאוד להגיע ללב הקונצנזוס מכל כך הרבה סיבות. - פלורה(לירון משולם) – Broken
כאן כבר מדובר במוזיקה שהייתי שמחה שתתנגן במסיבות אליהן אני הולכת. המוזיקה שהיא עושה היא ברמה של ג'יימי XXX , ביורק וכאלויים בעייני. וזה בנוסף לכך שהיא פיה, באמת שלמות של רצינות, עשייה, כישרון עד לפרט הכי קטן. - סטיבי- Face
סטיבי היא דיווה שחורה בגוף יפה של אשה\ילדה. להקשיב לה זורק אותי לכל זמרות הסול אר'נ'בי הבנלאומיות. אני באמת אוהבת כל מה שיוצא מידיה וזה שהיא מצליחה ליצור מוזיקה עם האייפון כשאני בקושי מסתדרת עם לשלוח שתי תמונות יחד בוואטסאפ בכלל מדהים אותי. מבחינתי זה פופ מדליק וזה אחד מהז'אנרים שאני הכי מתחברת אליהם. ובלי קשר או עם, אני אוהבת אותה בקטע אחר. - נוקי (יחד עם אהובה עוזרי) – אתמול שלשום
בחורה קטנה עם קול ענק מפרדס חנה, נפש רגישה ומחוברת. שעם כל מפגש שלנו אני לומדת עליה יותר ומתאהבת. המוזיקה שלה אוריינטלית ויש לה מופע מדליק בשם "מימרן" בכל מיני שפות כגון מרוקאית, תימנית, ערבית. את השיר הזה כתבה והלחינה עבורה אהובה עוזרי ואני אוהבת אותו במיוחד, ויש לו גם קליפ נהדר. - Talma– All My Time
היא אחת המדליקות. נפגשנו במקרה בדוכן מיצים בשינקין של עידו שנצור, שיופיע פה בהמשך. איכשהו התחילה שיחה על יחסי ציבור ונפגשו וסגרנו עניינים. מה אומר? היא רקדנית, זמרת ופרפורמרית מפוצצת בכריזמה. לדעתי היא צריכה להיות כל הזמן על הבמה. ולשיר. ולרקוד. זה אחד השירים שלה שאני יותר אוהבת. גם הוא, סול/אר'נ'בי באנגלית שמקפיץ ישבנים ומזיז כתפיים. מושלם. - עמית שקד- Raven
בחור יפה, מצחיק ומוכשר עם קול נהדר שעושה נעים באזן לכל מי שעשה פליי והקשיב. רב השירים שלו פולקים אבל השיר דווקא לקח לכיוון טיפה יותר אלקטרוני שאני ממש אוהבת, ובכלל הוא כל הזמן שולח לי שיר שמתעלה על קודמו. - Enest (שמרית נתיב( Light and Clear
זה אחד השירים היפים ביותר שהגיעו אליי בשנה האחרונה. ואז פגשתי אותה וגם הקשבתי לכל האלבום ודמעתי. יש בשירים שלה ניחוח של טבע ושל יקום מקביל וקול נשי מובחן ויפה והיא משקיעה את כולה במוזיקה בצורה טוטאלית ומעוררת השראה. - יובל לוין- סונטה אחרת
מאווד קשה לבחור סינגל מאלבום הבכורה של יובל. זה אלבום שירי משוררים שהפיק יהוא ירון ויש בו בלוז ורוק ושירים שקטים וכל אחד לוקח למקום שונה וההגשה של יובל מפרקת אותי. הוא גם איש נהדר שנהנה מכל רגע בתהליך הזה, לוקח דברים בפרופרציות ומרוגש בצורה כה מתוקה מכל מה שקורה. וקורה הרבה. ועוד יקרה. - רני אבישר ותזמרות מכבי האש- שובי כדאי לך–
שיר פולק אמריקנה של להקה סופר מדליקה עם 9 נגנים ושלושה זמרים. הם עושים כייף חיים יחד בכל חזרה והופעה ויחד עם זאת סופר רציניים ומדוייקים. ורני שמוביל את הפרויקט הוא מפיק על חלל חסר פשרות שיגיע למקומות רחוקים. - חואבוס- קולות בחלון
להקה של אלידע רמון ועידו שנצור ששרים בעברית ועדיין הוחתמו על חוזה הפצה בחול. כשאני מאזינה לשיר ביום שישי בשש בערב כשכל ההמולה התל אביבית מתחילה להיעצר והכרם מקבל אווירה של שבת – הוא מדויק לי ומרגיש לי כאילו גדלתי עליו. - שחר קרויטורו- בשבילו – אמן בלוז אפל ואהוב עלי במיוחד.זה שיר שנכתב עבור אביו שמת מסרטן. קיבלתי ממנו את האלבום הזה "זמן דימדומים" שעוסק כולו במוות של אביו ואחותו בזמן שאמא שלי גססה מסרטן. האלבום פירק אותי וממש עזר לי להוציא החוצה את מה שאני מרגישה. במיוחד את השיר הזה. זה אלבום אוד חשוב בעייני.
- תמר שטיין- אם – לשיר הזה יש קליפ כל כך רגיש שמורכב מזוגות זוגות של רקדנים וטרם פגשתי עיין אחת שנותרה יבשה לאחר הצפייה בקליפ. מזמן לא נתקלתי בכזו רגישות מעודנת ללא פאתוס (ואני דווקא אוהבת פאתוס) , כל כך הרבה יופי, מלודיה מצוינת ופשוט אחד השירים היפים שיש. תמר היא יוצרת מוכשרת שנכנסה לי ללב בעשירית השנייה ושחקנית מצחיקה וכרזמטית שפשוט כייף לי לעבוד איתה.
- נעמי סיגל- מזרח – כשעמיר לב העביר לי נעמי שהפיק הסתקרנתי ממש. ובכל ארבעת השירים שלה יש שילוב מהפנט בין העמיר לביות לווייב האלג'ראי צרפתי של נעמי המתוקה. אני מקוה שהיא תוציא שירים נוספים כי אני מאוד אוהבת את מה שיוצא ממנה.
פינת הפירגון
21. איתמר רוטשילד- בין שקיעה לזריחה
מודה שלא הכרתי עד השנה את איתמר ומאז ששמעתי אני פשוט הרוסה על כל תו\מילה\לחן\קליפ שיוצא ממנו. המקצב המעט ג'אזי עם הקול המלטף שלו בשיר נותנים לי תחושה שמישהו מחבק אותי חזק חזק.
22. The haunted- ניצן חורש והקאט אאוט קלאב
מתה על הלהקה הזו, על השיר הזה וההופעות שלהם זה אחד הדברים הכי כייפים שיש. יש בשיר הזה משהו בין הגוספל לביץ' בויס ומלא כלים יחד עם ההגשה של ניצן שהיא חצופה ושובבה וזה עובד לי יופי.
23. החצר האחורית- נגמרה המסיבה
שיר מפוצץ בגרוב ולהקה מהטובות שקמו כאן. שילוב של 9000 מוזיקאים נהדרים שנשמעים סבנטיז לגמרי וכל מה שיוצא מהם מצויין. מאז הביץ׳ בויז לא יצא דבר כזה כייפי ומדוייק.
צילום: דפנה טלמון
ליצירת קשר עם מירב בלומנפלד: musicfactory.merav@gmail.com | פייסבוק